144

העמיד פנים כאיש המתנהג בכבוד וב­נימוס, וכפי שדייק בכיבוד אב, שלא ל­צער את אביו^*24, ואדרבה, השתדל לג­רום לו נח"ר^כה וכבוד כו'. וכן בעניננו, שכאשר לקח משפחתו עמו, התנהג בני­מוס ובדרך ארץ והקדים את נשיו לבניו ובנותיו.

וזהו שרש"י מחדש — שהטעם שעשו לקח נשיו תחלה הי' (לא מצד הנהגתו בדרך ארץ ובנימוס, כ"א) מפני ש"הקדים נקבות לזכרים"^*25.

[ועפ"ז יומתק עוד דיוק בפירש"י זה, שבהביאו את הכתוב בנוגע לעשו מדייק לכתוב "ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו'"^כו, שתיבת "וגו'" מכוונת להמשך ה­כתוב "ואת בנותיו" — ומ"מ לא העתיקו בפירוש.

והיינו, מכיון שלפי פירש"י לא היתה הקדמת נשיו לבניו אלא רק משום "שהקדים נקבות לזכרים", הרי מעתה אין מקום להביא סיומו של הכתוב "ואת בנותיו", כי הוא כעין ראי' לסתור (ש(בנוגע לזרעו,) גם עשו הקדים בניו לבנותיו^כז)].

ו. מיינה של תורה בפרש"י:

הטעם הפנימי לכך שרש"י מביא ע"ד הנהגת עשו — "ועשו הקדים נקבות לזכרים", בפסוק המדבר אודות יעקב — יש לומר, בהקדים:

אע"פ שע"פ סדר התורה קדימה ל­זכרים, ובלשון הכתוב^כח "והוא ימשל בך" — מ"מ מצינו לפעמים גם קדימה לנקבות, וכמפורש^כט לפני זה בנוגע ל­ראשון שבאבות אברהם. ואדרבה — אחד מהיעודים דלעתיד הוא שאז "נקבה תסובב גבר"^ל (וכמבואר בזה^לא, שאז תתגלה מעלת הנשים).

ועפ"ז י"ל שזהו הרמז במה שהביא רש"י כאן ענין זה דהקדמת נקבות ל­זכרים (בעשו) — כי גם ביעקב, סדר ד­קדושה, ישנה הנהגה כזו, אלא שזהו לא בעבודת יעקב מצ"ע, אלא "עבודת עשו" שביעקב.

והענין: נת' במ"א^לב שגם עשו, להיותו בנו של יצחק, נולד עם כחות ויכולת לעבוד את השם^לג לפי דרכו המיוחדת ב­התאם לטבעו ותכונות נפשו^לד, ויתירה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org