132

ויעודים גשמיים שהקב"ה משפיע בעולם הזה, ה"ה דברים שבגדר עולם ומנהגו של עולם, ואפילו שלימות הטובות וה­מעלות שתהי' בעולם הזה לימות המשיח, הרי כ' הרמב"ם^מו שלא יבוטל דבר מ­מנהגו של עולם.

אבל שכר שמירת שבת, להתענג על ה', שהוא שכר הצפון לעולם הבא, אינו דבר בסוג גדר העולם, כפי שהאריך הרמב"ם בהל' תשובה^מז ("אותה הטובה גדולה עד מאד. . עד אין חקר ואין לה ערך ודמיון. . אין כח באדם להשיגה על בורי' כו', ושכל הטובות שמתנבאים בהם הנביאים לישראל אינן אלא ל­דברים שבגוף שנהנין בהן ישראל כו' אבל טובת חיי העוה"ב אין לה ערך ודמיון ולא דמוה הנביאים כו'"), ולכן מוסיף ומדגיש בזה "כי פי ה' דבר", ד­דבר זה שלא השיגוהו "ולא דמוה הנבי­אים", ניתן לשומר שבת כהלכתה ומ­כבדה ומענגה כפי כחו.

ז. ומזה הוראה לכאו"א מישראל, בלשון הרמב"ם^*47 "לתקן הדעות וליישר כל המעשים" — ע"ד הוספה והתחזקות בלימוד פנימיות התורה, שענינה "דע את אלקי אביך"^מח, שעי"ז דוקא בא לדביקות בבורא ולהתענג על ה', וכמ"ש הרמב"ם בסוף הלכות תשובה "לפיכך צריך ה­אדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל ב­חכמות ובתבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג",

ובפרט בעבודת התפלה, כדאיתא ב­שו"ע^מט בנוגע לחסידים הראשונים שהיו שוהין^נ שעה אחת שלימה בכל תפלה משלש התפלות, ש"לא היו חוששין ל­ביטול תורה אף שת"ת כנגד כולם מפני שהיו מקשרים דעתם לאדון הכל ב"ה ביראה ואהבה עזה ודביקות אמיתית עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ו­מצות הדביקות האמיתית ביראה ואהבה היא גדולה ממצות ת"ת וקודמת אלי'".

ובאמת ה"ז שייך לגוף ענין השבת, וכמובא במגיד משנה כאן^נא "וטעם ה­שבת לפי שהוא מורה על החדוש וכופר בחדוש כופר בכל התורה כולה ולפיכך צריך להאמין ולקבוע בנפשו אמונת ה­חדוש ולשמור השבת שהוא אות נאמן עליו".

והרי פרטי אמונת החידוש ועומקה באים על ידי לימוד והתבוננות בפנימיות התורה, שבה מבוארים הדברים בהרחבת הביאור ולכל פרטי'.

וקביעותה היא על ידי עבודת ה­תפלה, וכמפורש ברמ"א^נב "ויחשוב קודם התפלה מרוממות הא­ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו", ודוקא עי"ז יכול לבוא בתפלה לדביקות בבורא,

וידוע^נג שהתפלה היא (ע"ד) בחי' שבת,

ועי"ז שבנ"י שומרים את השבת כ­הלכתה הן בפנימיות והן בחיצוניות ה­שבת^נד, הרי מיד הן נגאלין^נה, ואז יתגלה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org