81

התועלת בהוצאת מעט דם, הרי גם בזה לא יקיים הציווי^ג ד"העלהו. . לעולה"? — אלא מפני שעי"ז יורגש בו הענין דמסירה בפועל^לו.

ולכן, כאשר ענהו המלאך "אל תעש לו מאומה", "אל תעש בו מום"^לב — ורצה אברהם שבמעשה העקידה יהי' בו העילוי של קרבן — הקריב את האיל "תחת בנו", ובכל עבודה ועבודה שעשה בהאיל התפלל ואמר "יהי רצון שתהא זו כאילו היא עשוי' בבני":

כאשר אברהם שחט את האיל, חשב והרגיש בנפשו שהוא שוחט את יצחק (ועד"ז בשאר העבודות שעשה בהאיל), באופן שבהקרבת האיל הי' מעורר בעצמו המדה ד"כובש את רחמיו" בפועל, שהרי בעת מעשה השחיטה הי' מורגש במחשבתו^לז שהוא שוחט את יצחק.

וע"ז התפלל אברהם, שע"י מחשבה והתעוררות זו יהי' נחשב "כאילו היא עשוי' בבני", העילוי שבהקרבה בפועל;

וע"ז בא מענה השם (על ידי המלאך) — "בי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה גו' כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך גו' וירש זרעך את שער אויביו",

שזה יקויים ובמילואו "בגאולה העתידה לנו"^לח, במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ וירא תשל"ז)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org