228

אשר שלח יוסף" הראה ליעקב שיוסף עומד בצדקו גם במצרים — "ותחי רוח יעקב" (כנ"ל).

אבל אין זה ענין של חידוש (כ"כ) בנוגע ליעקב — שהרי גם אצלו מצינו דוגמתו (עכ"פ מעין זה), שהי' כ' שנה בבית לבן הארמי (שלא מצינו כזאת אצל אברהם ויצחק), ועבד שם בכל כחו^סב — ומ"מ הי' "שלם בתורתו"^סג, "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים"^סד.

משא"כ הענין השני הנ"ל, שיוסף נעשה השליט על כל מצרים — זהו חי­דוש גם לגבי יעקב^סה. ולכן, לאחרי ש­"ותחי רוח יעקב" הוסיף ואמר "רב עוד יוסף בני חי", שכחו של יוסף הוא "רב" ו"הרבה ממני"^סו [ולכן בא ענין זה ב­"עלי'" אחרת, ע"ד הנ"ל בתחילת "שלי­שי"].

ח. ומזה יש ללמוד הוראה מיוחדת לדורנו זה — שנשיא הדור, כ"ק מו"ח אדמו"ר, שמו (הראשון) "יוסף":

כ"ק מו"ח אדמו"ר — "יוסף" שבדורנו — פתח וסלל את הדרך לכל תלמידיו ושלוחיו ההולכים בדרכיו ועל ידיהם בכל בנ"י, שיוכלו לעסוק בהפצת התורה והיהדות, והפצת מעיינות החסידות, בכל מקום ומצב, גם ב"מצרים", חוצה שאין חוצה הימנו,

ובאופן, שלא זו בלבד שהיותם ב­מקום ה"חוצה" (מצרים) לא יגרע מדבי­קותם בה', אלא אדרבה — שפועלים ומשפיעים בכל "ארץ מצרים", "לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח. . מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו ע"י משה רבינו" (כפסק דין ברור של הרמב"ם^סז).

ואף אם לפעמים נראה בתחילה ש­זוהי שליחות של "אלקים" — באופן של דין והעלם והסתר, ובפרט אם ישנם העלמות והסתרים כו' היכולים לגרום לצער ועגמת נפש כו', הרי על ידי "יוסף" מקבלים הכח, לגלות אלקות גם במקום השליחות, ועוד — להגיע (על ידי ירידה זו) לעילוי גדול ביותר^סח, "יוסף ה' לי בן אחר", עד לעלי' והוספה שבאין ערוך.

ועל ידי שמוסיפים ביתר שאת ויתר עז בעבודתו של "יוסף" — הפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה, עד לחוצה ש­אין חוצה הימנו, מקרבים ומזרזים גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, שיבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישר­אל ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד^סט, ובמהרה בימינו ממש.

(משיחת יום ג', ה' טבת, תשמ"ז)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org