224

"ערות הארץ"^כה, שהי' שם באופן של "נשבה לבין הגוים"^כו — הרי בזמן ההוא הי' צריך להוספת כח רוחני כדי לעמוד שם בצדקו — וזהו שלמד אתו יעקב פרשת עגלה ערופה, שבה מוזהרים זקני העיר על תפקידם להתעסק בלויית ה­איש ההולך ל"שדה" ולתת לו את כל צרכיו כל זמן היותו בשדה, כנ"ל — שזוהי הנתינת כח ליוסף לעמוד בצדקו גם במצרים.

ולכן, כאשר רצה יוסף להוכיח ל­יעקב שהוא חי (גם) במובן הרוחני, מסר ע"י אחיו "סימן" זה ליעקב, ש"פרשת עגלה ערופה" היתה לנגד עיניו, ובכח זה לא הושפע כלל מהסביבה במצרים ונשאר שלם בתורתו וצדקתו; וכאשר ראה יעקב "את העגלות גו' — ותחי רוח יעקב אביהם", שנמשכה חיות חדשה ברוחניותו (רוח) של יעקב, ובפרט ש­חיים (הרוחניים) של יעקב תלוי' בחייהם של זרעו^כז, כמאמר^כח "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

ג. אמנם עדיין צריך להבין: במדרש שם מפרש דברי יעקב "רב עוד יוסף בני חי" — "רב כחו של יוסף בני. . הוא עומד בצדקו הרבה ממני שחטאתי ש­אמרתי^כט נסתרה דרכי מה'" [כמבואר ב­מדרש^ל בדברי יעקב לבניו^לא "למה הר­עותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח" — "כך אמר הקב"ה, אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעותם לי. . נסתרה דרכי מה'"] — דלכאורה, ל­מאי נפק"מ כאן, שיוסף "עומד בצדקו הרבה ממני"?

גם צריך ביאור: ע"פ מנהג ישראל — ש"תורה הוא" — מסיימים ל"שלישי" (ולכמה מנהגים^לב — ל"רביעי") של קרי­את הפרשה בפסוק "וידברו גו' וירא את העגלות גו' ותחי רוח יעקב אביהם", ובפסוק שלאח"ז — "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי גו'" — מתחיל ל"רביעי" (או ל"חמישי"). ואינו מובן — מדוע מפסיקים באמצע ענין?

והוא הדבר בתחילת "שלישי", ה­מתחיל באמצע דברי יוסף אל השבטים "ועתה^לג לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים" — דלכאורה ה"ז המשך מודגש לפסוקים שלפנ"ז^לד (שיוסף אמר לאחיו) "אני יוסף גו' ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחי' שלחני אלקים לפניכם, כי זה שנתיים הרעב גו' וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה" (ובזה מסתיים "שני", ובפסוק שלאח"ז מתחיל "ועתה לא אתם שלחתם גו'") — שמפסיקים באמצע דברי יוסף לאחיו העוסקים בתוכן אחד (שירידתו למצרים היתה בשליחות השם)?

גם אינו מובן: הדגשת השלילה —

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org