מסדר ואופןיח בריאת המאורות שבששת ימי בראשיתיט, כלומר: גם בתחילה היתה כוונת הבורא שיהיו באופן דמאור הגדול ומאור הקטן [וכלשון הכתוב "ויעש אלקים את שני המאורות גו' את המאור הגדול גו' ואת המאור הקטן גו'", שפשטות משמעות הכתוב היאכ, שמלכתחילה נבראו שני המאורות בכוונה שיהי' אחד מהם גדול ואחד מהם קטן], אלא שסדר בריאתם הי' צ"ל (כאילו נאמר) בשני שלבים, שמלכתחילה עשה אלקים "שני המאורות הגדולים", ואח"כ ע"י מיעוט הלבנה נתחלקו להיות מאור הגדול ומאור הקטן*20; אלא שהיות שהסיבה והצורך בשינוי זה הם מצד מציאות הלבנה (כדלקמן), לכן בא המיעוט ע"י "טענת" הלבנהכא.
ד. ויש לבאר זה בהקדם הידוע ד"אסתכל בה באורייתא וברא עלמא"כב, שכל דבר ודבר שבעולם, מקורו בתורה (שהיא הדיפתראותכג שמהן נברא העולם), שכן הוא גם במאורות הגדולים (השמש והלבנה), שישנם תחילה בתורה, ועל פי תוכנם כפי שהם בתורה, נמשך ונשתלשל ענינם בשמש ולבנה בגשמיות כפשוטם.
ולפ"ז י"ל, שאופן בריאת המאורות — שבתחילה נבראו בשווה, "שני המאורות הגדולים", ואח"כ על ידי "טענת" הלבנה "אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד" מיעטה הלבנה את עצמה — יובן ע"פ ביאור תוכן ענין שמש ולבנה כפי שהם בתורה:
מבואר בשל"הכד, ששני המאורות (כפי שהם בתורה) הן תושב"כ ותושבע"פ, וכמרומז גם במדרשכה עה"פכו ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה, "מנין הי' יודע משה אימתי יום אלא כשהקב"ה הי' מלמדו תורה בכתב הי' יודע שהוא יום וכשהי' מלמדו על פה משנה ותלמוד הי' יודע שהוא לילה".
וטעם הדבר שתושבע"פ נקראת "המאור הקטן", כי "תורה שבע"פ היא המקבלת מתושב"כ וכמו שאמר בגמ' מנלן