Likkutei Sichos
Addenda - sichos and letters 13
619פורים
ברוקלין, נ.י.
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
על פי מרז"ל שמזרזין את האדם קודם מעשה וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה,
הרי יומא קא גרים — י"א אדר — שכדבר משנה (רישא דראש מס' מגילה) ובלשונה: מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר,
לזרז עוה"פ נוסף להזירוז דמאז ובפרט מראש החודש — ע"ד מבצע פורים,
להשתדל שכל אחד ואחת יקיים כל מצוות ימי הפורים ועניניהם כהלכתם, השתדלות ע"י דבור — הדבור עמהם בדברים היוצאים מן הלב בכ"ז, וע"י מעשה — במקום ובענין שיש צורך: להַמציא בעל קריאה (דהמגילה, וביום — גם דפ' ויבוא עמלק), מנות — מוכנות לקיום מצות משלוח מנות, מטבעות — לקיום מצות מתנות לאביונים,
ומה טוב — לצרף גם קיצור הלכות פורים הצריכות, ועכ"פ — קיצור פרשת ימי הפורים האלה ותקפו של נס,
620ועוד — וג"ז עיקר — שאין זו „קריאה למפרע", שאין זה רק ספור דברים ופרסומי ניסא שהי' בעבר ובעבר הרחוק, כ"א חלק דתורתנו (גם מלשון הוראה) הנצחיית בכל מקום ובכל זמן ולכל אחד ואחת,
כולל אשר כאז כן עתה ותמיד — לא ינום ולא יישן שומר ישראל — המלך מלכו של עולם — ויקוים האמור במגילה „ונוח מאויביהם" „כי נפל פחד היהודים עליהם"
וליהודים „אשר בכל מדינות המלך — מלכו של עולם — הקרובים והרחוקים" לעת עתה (כי נכנס בהם רוח שטות ועברו עבירה, ר"ל) תהי' „אורה ושמחה וששון ויקר" — כפשוטו של מקרא וגם — ככל פירושי חכמינו ז"ל בזה,
ויקיים כל אחד ואחת הציווי דמשנכנס אדר (בכל ימי החודש) מרבין בשמחה באמיתיות ובפשטות, ובפרט — בשמחה של מצוה.
ומענין לענין באותו ענין וממצוה אחת לעוד מצות — לזרז עוה"פ על כל המבצעים, מתחיל ממבצע נרות שבת קודש, כיון שפורים דשנה זו חל ביום הששי ערב ש"ק, מבצע חנוך, מבצע אהבת ישראל (שהם יסוד לכל המבצעים), מבצע תורה, מבצע תפלין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע בית מלא ספרים,
(ואלה שתוכנם אשר „כשר הדבר לפני המלך" — כל יהודי ויהודי — וטהור הוא וקדוש), מבצע כשרות האכו"ש, מבצע טהרת המשפחה —621והפעילות בכל אלה — באופן דמרבין, ומתוך — מרבין בשמחה.
בכבוד ובברכה שיהי' — בלשון חז"ל — מיסמך
גאולה (דימי הפורים האלה — בסוף זמן הגלות,
ד"אכתי עבדי אחשורש אנן" — בקיום היעוד:
תרוממנה קרנות צדיק, ועמך כולם צדיקים)
לגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו —
מיסמך ממש בעגלא דידן, ובברכת פורים שמח
ולהמשיך השמחה בכל השנה כולה
622האחת — להוסיף בלימוד התורה, וגם זה בשני אופנים: (א) בכמות, על ידי קביעת זמנים נוספים ללימוד התורה, בהוספה לתכנית הלימודים בביתהספר, (ב) וגם הוספה באיכות הלימוד, כלומר הוספה בשקידה וחיות ועיון. וההוספה בלימוד התורה תהי' במקום שלבם חפץ, בפרשת השבוע או באחד משאר כ"ד ספרי התנ"ך, או במשנה וגמרא וכו', ככל אשר יבחרו.
והשנית — הוספה בקו הצדקה, אשר מהאופנים המשובחים בזה הוא גמילות־חסדים — לעזור לחברים־ות וכל הנצרך להלוואת גמ"ח. וההצעה בזה היא לכל אחד ואחת מכם להשתתף ביסוד קרן גמילות חסד בכיתה או ביה"ס שלכם על ידי תרומות לקרן זו ממעות שלכם. ואם כבר קיימת ופועלת קרן כזו — להגדילה ולהרחיבה, כלומר להגדילה בנתינות נוספות, ולהרחיבה על ידי הרחבת חוג מקבלי הגמ"ח.
והטעם והיסוד לההצעה והבקשה האמורה, הוא על פי המבואר בכמה מקומות בתורתנו הק', תורת חיים ותורת אמת, אשר תורה וצדקה — בפרט תורה וצדקה של ילדי ישראל — ממשיכות ברכות ה' בכל עת, ובמיוחד כשעמנו בני ישראל נמצא במצב קשה וזקוק לרחמי שמים לצאת מן המיצר אל המרחב, וכמו שהי' ישועה ונס בימי מרדכי ואסתר, כנ"ל. וכמו בימים ההם כן גם בזמן הזה, גדול כוחם וזכותם של ילדי ישראל — על ידי לימוד התורה ומעשה הצדקה שלהם — להביא גאולה וישועה לכל עמנו ולקרב הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
אי לזאת, תקותי חזקה שכל אחד ואחת מכם וכולכם יחד תקבלו בשמחה ההצעה האמורה, ותעשו בזה בטוב לבב, וזכות התורה ומצות הצדקה תעמוד לכם גם בכל המצטרך לכל אחד ואחת מכם בפרט, ובמיוחד להצליח בלימוד התורה ובהנהגה המתאימה, ולהיות לנחת אמתי ולברכה גם להוריכם ומוריכם שיחיו.
בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל
האמור
623א. גאולת פורים וגאולת פסח — שייכות זל"זא, כמרז"ל*1 מסמך גאולה לגאולה.
ומכיון שהגאולה העתידה היא כמו ודומה לגאולה דפסח כמש"נב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות — ועד שגם זמנה של הגאולה העתידה הוא בחדש דיצי"מ, בחודש ניסןג, כמרז"לד בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל — מובן עפ"ז שגאולת פורים שייכת היא גם לגאולה העתידה.
וכיון אשר ב' גאולות אלו (גאולת פורים וגאולה העתידה) שייכות זל"ז, הרי כצ"ל גם בהסיבות המביאות את הגאולה:
בגאולה העתידה כתיבה „ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" ופירש רבינו הזקןו (בעל התניא והשו"ע) „במשפט היינו הלכות כתרגומו ע"פז כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתא", היינו: שגאולה העתידה תהי' ותבא ע"י עסק התורה ומעשה הצדקה,
וגם גאולת פורים הייתה ע"י ב' ענינים אלו: ע"י עסק התורה — כמרז"לח „אתא מלי קומצא קמחא דידכו (מה שעסקו בתורת הלכות קמיצה) ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי"; וע"י צדקהט — כמרז"לי „לפיכך הקדים שקליהן לשקליו".
ב. והנה ע"פ מה שהפליגו רז"ליא בגודל מעלת הבל תינוקות של בית רבן, להיותו הבל שאין בו חטא
624— שמזה מובן, שעד"ז הוא גם בעשיית מצוות דתשב"ריב, מכיון שעשייתן היא עשיית יד שאין בה חטא
[ובפרט בנוגע למעשה הצדקה, שזכותה וצ"ל דוקא בסבר פנים יפותיג — הרי קטנים וקטנות, מצד התמימות שבהם, כאשר מעוררים אותם ע"ד נתינת צדקה ובהסברה ועד שנותנים בפועל — עושים זאת בסבר פנים יפותיד] —
מובן, שגם האמור לעיל בענין תורה וצדקה שמביאות את הגאולה
— גאולה מן גזירות וכו' [כגאולת פורים, שגם לאחרי הגאולה „אכתי עבדי אחשורוש אנן"טו], וגם גאולה מן הגלות [שגאולת פורים שייכת גם לגאולה זו (כנ"ל סעיף א')] —
הוא בתוקף בעסק התורה ומעשה הצדקה דתשב"ר.
וכמו שמצינו בגאולת פורים, שביטול הגזירה הי' [לא ע"י עסק התורה של מרדכי (עם היותו מהראשים שבסנהדריןטז), כי אםיז] ע"י שקיבץ מרדכי כ"ב אלף תינוקות והיו עוסקים בתורה ובבוא עליהם המן הרשע לא פחדו ואמרו שבין לחיים בין למות „עמך אנו" (עם מרדכי ותורתו) — הנה זה דוקא פעל ביטול הגזירהיח.
ואותו הדבר הוא בנוגע להגזירות, שבכל דור ודור עומדים עלינו כו' — הן הגזירות הגלויות, והן הגזירות שבתחבולות מרמה — אשר ביטולם הוא ע"י תשב"ר. וכמ"שיט מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' להשבית אויב ומתנקם: אויב הוא שונא הגלוי, ומתנקם הוא „שונא נסתר ועולל עלילות", והשבתת שניהם היא „מפי עוללים ויונקים".
וע"פ האמור לעיל (סעיף א') בפירוש מרז"ל „מסמך גאולה לגאולה", שגאולת פורים שייכת גם לגאולה העתידה — עסק התורה ומעשה הצדקה אלו (דתשב"ר), לא רק שיביאו להשבית אויב ומתנקם, אלא גם ימהרו ויזרזו עוד יותר את הגאולה העתידה.
625ג. ע"פ כל הנ"ל כדאי ונכון במאד מאד, אשר מנהלי ומורי כל בתי הספר ות"ת וישיבות ומוסדות חינוך איזה שיהיו יעוררו ויזרזו את התלמידים והתלמידות — כולל ובפרט קטנים וקטנות שלא הגיעו עדיין לגיל בר־מצוה או בת־מצוה (שהם זקוקים להסברה יתרה) — להוסיף בלימוד התורה
הן בכמות — הוספת משך זמן מסויים בכל יום מחוץ לסדרי הבית ספר וכו', והן באיכות — הוספת חיות והתלהבות בלימוד התורה, הוספת דרך ואופן חדש בלימוד (בקיאות, חריפות) וכיו"ב,
ובמעשה הצדקה — שהתלמידים והתלמידות דכל בית ספר וכו' (או דכל כתה) ייסדו קרן גמ"חכ [שהיא „מעלה הגדולה" בצדקה „שאין למעלה ממנה"כא], ושכל אחד ואחת יתרמו מזמן לזמן מממונם לקרן זו
[נוסף על המדובר כמה פעמיםכב, שכדאי מכו"כ טעמים שלכל תלמיד ותלמידה תהי' קופסא שלו של צדקה ויפריש לתוכה מזמן לזמן (ומה טוב — בכל יום חול בוקר) מעות לצדקה].
ד. בכדי להשריש בלב הילדים והילדות שיהיו לא רק „נדיבים בממונם" אלא גם „נדיבים בגופם"כג — נכון במאד, שקרן הגמ"ח יתנהל ע"י הילדים והילדות עצמם. שתלמידי בית הספר (או הכתה) וכו' יבחרו מתוכם מנהל הקרן, גזבר וכו',
אשר זה גם יגביר רגש האחריות [ובמילא, יוסיף גם חיות והתלהבות] והקשר להגמ"ח דכל תלמידי בית הספר וכו' — הואיל וגם עשיית החסד בפועל היא ע"י שלוחיהם ובאי כוחם.
ומה טוב שהנהלת קרן הגמ"ח וחלוקת התפקידים (מנהל, גזבר, מנהל חשבונות וכו') תתחלף לעתים לא רחוקות (ע"י בחירת התלמידים והתלמידות) — בכדי לאפשר לכל תלמידי בית הספר וכו' או לרובם עכ"פ, להיות לא רק נדיבים בממונם אלא גם נדיבים בגופם, ובפרט ע"פ דברי חכמים במשנתם: והכל לפי רוב המעשהכד.
ה. ענין זה — השרשת והגברת מדת החסד בלב הילדים והילדות —626שייך הוא גם לענין מחיית עמלקכה [שהוא עיקר בימי הפוריםכו]:
ענינו של עמלק (בנפש האדם) הוא — חוצפהכז ישות וגאוהכח,
ומבואר בכ"מכט, שהטעם לזה מה שבא עמלק להלחם עם ישראל הוא לפי שלא הי' יכול לסבול הגדלות דישראל שיצאו ביד רמה, כמו טבע הגס רוח שאינו יכול לסבול גדלות זולתו,
וע"י שמחנכים את הילד והילדה לתרום ממעותיו (שבהם הי' יכול לקנות חיי נפשול) עבור זולתולא — ובפרט כשמחנכים אותו לגמול חסד גם בגופו — משרישים בו את מדת הענוה והביטול, מחיית עמלקלב.
ו. ויהי רצון, שכל הנ"ל — ההוספה בלימוד התורה ובמעשה הצדקה, ובפרט של תשב"ר — ישבית כל האויבים והמתנקמים, ותהי' לנו אורה ושמחה וששון ויקר (כדרשת רז"ללג וגם כפשוטולד) בימים אלו האחרונים של הגלות כש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"טו,
ויזרז כ"ז קיום היעוד „ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ו"מחה אמחה את זכר עמלק"לה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנולו, בקרוב ממש.
פשוט שהתלמידים ותלמידות שכבר באו לחיוב מצוות — וגדולים בכלל
כדאי ונכון וכו' שיוסיפו בלימוד התורה ובמצות צדקה ובתומ"צ בכלל.
והצעות הנ"ל באות כהוספה על הפשוט, יותר נכון — כהוספת ענין שאינו פשוט כ"כ.
(משיחות פורים ומוצאי ש"פ צו (המשך לההתועדות דפורים), תשל"ח).627ב"ה, ערב ש"ק י"א אדר ה'תשל"ט
פ' זכור את אשר עשה לך עמלק.
ברוקלין, נ. י.
. . . ויה"ר שבקרוב ממש יקויים היעוד בקריאת התורה דימי הפורים הבע"ל: מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויהי' השם שלם והכסא שלם.
ועוד קודם לזה יקויים בכאו"א מבנ"י: תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח — בקריאת ש"ק זה.
כולל ג"כ ענינו בעבודת האדם לקונו כמבואר בספרי מוסר וחסידות בכמה אופנים, ומהם אשר
ידע את רבונו בשכלו — חכמה ובינה שבנפשו, אשר היא „חלק שם הוי' ב"ה". וחו"ב שלה „מרומזים באותיות יו"ד ה"א (שבשם)"
ויעבדו „באמת בעסק התורה והמצות — הן אותיות וא"ו ה"א (שבשם)"
ויהי' בעבודת האדם — השם שלם והכסא (מלכות דהשם) שלם, כי ע"י המחשבה דבור ומעשה שלו ממליכו בעולם,
ובאתערותא דלתתא (תמחה) — אתערותא דלעילא (מחה אמחה),
628וכנרמז כ"ז בדברי חכמים במשנתם ריש מס' מגילה: מגילה נקראת בי"א כו' בט"ו לא פחות ולא יותר,
וידוע הפירוש: מגילה נקראת ע"ד „קורא בתורה — שקורא להקב"ה ע"י התורה"
בי"א — אותיות ו"ה שבשם. בט"ו — אותיות י־ה שבשם
[בי"ב בי"ג בי"ד — ביחד עם י"א ט"ו — סה"כ כמנין אד־י, אדנות. כסא שלם].
ובלשון הכתוב: אזכרה מקדם פלאך שנצטוו אז ע"י משה גואל ראשון למנות להם מלך (ואח"כ) מלחמת עמלק (ואח"כ) בנין בית המקדש
כן תהי' לנו: שיעמוד ויבוא מלך המשיח וילחם מלחמות ה' וינצח ויבנה המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל —
במהרה בימינו ממש.
בברכה לפורים שמח629ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
פ' ואתה תצוה גו' חוקת עולם לדורותם.
שבעה באדר, ה'תשל"ט.
ברוקלין, נ.י.
אל כל בני ובנות ישראל
בכל מקום ומקום
ה' עליהם יחיו
מעניני ימים אלה וע"פ מאמר והוראת חז"ל אין מזרזים אלא להמזורזין,
באתי בזה עוה"פ אודות ההכנות למבצעי פורים וביתר שאת וביתר עז,
וכההוראה שהיתה בימים ההם: לך כנוס את כל היהודים — מנער ועד זקן טף ונשים —
כן תהי' לנו — כינוס ואיחוד כזה, לתפלה וללימוד התורה
ובמיוחד לתשב"ר ובפרסום גדול וגם ע"י „מרדכי" — כל גדולי עמנו — שבדורנו עצמם
630ולקיום המצוות
ובקרוב ממש נזכה כי יבטלו ומלכתחילה כל התכניות הבלתי מתאימות, אשר ישנם כאלה שמתכננים לפגוע, היל"ת, ולגרוע בשלימות תורתנו הקדושה, בשלימות עמנו עם קדוש ובשלימות ארצנו הקדושה,
אשר עליהם נאמר: עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א־
כי כל תכניות אלו הן היפך תורתנו תורת אמת ותורת חיים, היפך דבר השם זו הלכה, אשר היא — חוקת עולם לדורותם.
כניסת ואיחוד כל היהודים
במיוחד לפעולות בענינים שהזמן גרמא ובהם: בהכנות ככל הדרוש, ולאחר זה בימי הפורים בקיום בפועל כדבעי, דכל מצוות פורים, כולל מקרא מגילה ברוב עם ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים,
ובפרט — לאלה הנמצאים בבתי: מושב זקנים, בית רופאים, בית האסורים, שהם זקוקים לעזר מיוחד בכל זה,
אשר משרשי מצוות אלו אחדות כל היהודים, היפך וביטול הטענה שהם עם אחד מפוזר ומפורד,
ומצוה גוררת מצוה: קיום כל התורה כולה במשך כל השנה כולה.
631ויקויים בכאו"א בתוככי כל אבנ"י: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כפשוטו של מקרא, וכן כדרשת חז"ל: אורה זו תורה כו' ויקר אלו תפלין,
ולקיים ולקבל כל זה עליהם ועל זרעם.
ומסמך גאולה בהמצב דאכתי עבדי אנן בגלות ובעקבתא דמשיחא
לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,
אשר אז אזכרה מקדם פלאך — כימי צאתך מארץ מצרים — ויקויים אראנו נפלאות,
מסמך ממש ובלשון הידוע ומפורסם: מיד הן נגאלין.
בכבוד ובברכה
יום ה' ר"ח ניסן.
מובן שכהנ"ל — הנה עתה בתוקפו עומד בנוגע למבצעי פסח,
וה"ז מעניני ימים אלה — שתי שבתות לפני החג וביום זה נאמר: החודש הזה לכם גו' (פסחים ו, א), דהי' צריך להתחיל התורה בזה,
ובפרט יום חמישי ויום ר"ח — שהם ימי כניסה,
ו"לך כנוס את כל היהודים" — לימים שלפני חה"פ ויום א' דחה"פ נאמר.632ב"ה, ט' אדר ה'תשט"ו
ברוקלין, נ. י
צום חשובן פּרעזידענט גבאים און
מתפללים דביהכ"נ נוסח האר"י און צו
די טשערלייט און אָנטיילנעמער אין 50־
יעריקן יובילעאום
ה' עליהם יחיו
עס האָט מיר געפרייט צו באַקומען די ידיעה וועגן דער פייערונג פון יעריקן יובילעאום פון אייער חשובע קאָנגערייגיישאָן נוסח אר"י וואָס וועט פאָרקומען י"ב אדר הבע"ל.
די פייערונג איז ספּעציעל וויכטיג דערפאַר וואָס זי באַווייזט, אַז די פירער און מעמבערס שאַצן אָפּ די וויכטיקייט פון דער שול, בפרט אַ שול וואָס טראָגט דעם נאָמען פון אר"י ז"ל וואָס האָט ליכטיק געמאַכט דעם וועג פון עבודת השם, עבודה מיט שמחה און מסירת נפש, מיט חסידישער וואַרימקייט און האַרציקייט.
אַזוי ווי די פייערונג קומט פאַר אַ טאָג בעפאָר מען לייענט די מגילה, האָט די צייט אַ וויכטיקען צוזאַמענבונד מיט דער געשעעניש, לויט ווי חסידים פאַרשטייען דעם אויסדרוק אַז „מ'דאַרף לעבן מיט דער צייט". איינע פון די וויכטיקסטע נקודות וואָס פּורים לערנט אונז איז דאָס, וואָס די אידן אין יענער צייט, אין אָנבליק פון דער גרויסער סכנה פון פאַרניכטונג ח"ו וואָס האָט אַ גאַנץ יאָר באַדרויט דעם אידישן פאָלק, מענער פרויען און קינדער, האָבן זיך ניט פאַרלאַזן אויף די גרויסע פאַרבינדונגען וואָס זיי האָבן געהאַט מיט דער מלוכה דורך אסתר המלכה און מדכי היהודי היושב בשער המלך, נאָר האָבן פאַרשטאַנען, אַז די הצלה פון אידישן פאָלק ליגט אין דער הצלה פון די אידישע קינדער, וואָס דערפאַר האָט מרדכי פאַרזאַמלט די אידישע קינדערלעך מאַסנווייז און האָט זיי געלערנט תורה און מצוות, ווי עס ווערט אויספירלעך דערציילט אין גמרא און מדרש.
זעלבסטפאַרשטענדליך, אַז היינט איז אויך אַזוי און נאָך מער, ובפרט אין אַ פרייען לאַנד, וואו די מעגלעכקייטן צו ראַטעווען — ברוחניות — אידישע קינדער זיינע גרויסע, און וואו יעדער איינער האָט אַ געלעגנהייט צו האָבן אַ חלק אין דער גרויסע הצלה אַרבעט, וואָס פון דעם הענגט אָפּ די צוקונפט פון אידישן פאָלק ניט נאָר ברוחניות נאָר אויך דער פיזישער עקזיסטענץ פון אונזער פאָלק בכל מקום שהם.
דעריבער בין איך ספּעציעל צופרידן, וואָס איינע פון די הויפּט אַקטיוויטעטן פון אייער שול איז דער חינוך הכשר פאַר די קינדער אונטער633דער אָנפירערשאַפט פון אייער איבערגעבענעם און ענערגישן רב . . . זיכער וועט אויך ווייטער אָנגעפירט ווערן די לעבנסוויכטיקע חינוך אַרבעט אין גייסט פון מרדכי היהודי, באַלויכטן און דורכגעדרונגען מיט תורת האר"י ז"ל, חסידישע לערע, חסידישע וואַרימקייט און מסירות נפש, וואָס בלויז אויף דעם אופן קען דער גרויסער נאָמען פון אייער שול נוסח האר"י ז"ל ווערן באַרעכטיקט און אויסגעדריקט אין לעבן.
ברוקלין, נ. י.
צו דער 27־טער יערלעכער מסיבה פון
די „נציבי הישיבה" תומכי־תמימים יו־
באַוויטש אין מאָנטרעאַל
ה' עליהם יחיו
דער יערלעכער באַנקעט פון ישיבת תומכי־תמימים, וואָס קומט פאַר געציילטע טעג נאָך פּורים, וועט זיכער אויך אָפּשפּיגלען דעם גייסט פון פּורים, וואָס אייגנטלעך איז פאַראַן אַ ספּעציעלע שייכות צווישן זיי.
המן'ס גזירה איז געווען פאַרבונדן מיט דער טענה: ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים . . ודתיהם שונות מכל עם — „פאַראַן איין פאָלק צעשפּרייט און צעטיילט צווישן די פעלקער . . און זייערע געזעצן זיינען אַנדערש פון יעדן פאָלק". המן האָט געטענה'ט, אַז דאָס וואָס אידן זיינען אָפּגעזונדערט, מישן זיך ניט אויס אין דער אַרומיגער געזעלשאַפט, און האַלטן זייערע אייגענע געזעצן, איז ניט גוט פאַר דער מדינה און אויך ניט פאַר די אידן.
אַרויסגעוויזן האָט זיך פּונקט פאַרקערט: די ישועה איז געקומען ניט דורך ענדערן דעם כאַראַקטער און וועזן פון אידן און אידישן פאָלק, נאָר אדרבה, דוקא דורך פאַרשטאַרקען די אידישע אייניקייט און אַנדערשקייט — דעם ישנו עם אחד און ודתיהם שונות. און דאָס האָט ניט נאָר אויסגעהיט דעם אידישן פאָלק, נאָר האָט אויך געבראַכט אַ דערהויבונג צו אַלע מדינות פון אחשורוש, ווען די אָנפירערשאַפט פון דער מדינה איז איבערגעגעבן געוואָרן אין די הענט פון מרדכי היהודי — דער איד וואָס בויגט זיך ניט און בוקט זיך ניט (לא יכרע ולא ישתחוה).
634די קלאָרע אָפּלערנונג דערפון איז, אַז בשעת אידן זיינען אין גלות, צעשפּרייט און צעזייט צווישן די פעלקער, טאָר מען ח"ו ניט טראַכטן, אַז דורכדעם וואָס מ'וועט חלילה אויפגעבן די אידישע אַנדערשקייט און דעם אידישן לעבנס־וועג און נאָכטאָן די סביבה אַרום, וועט מען פאַרזיכערן דעם אייגענעם מצב און העלפן די געזעלשאַפט אין וועלכע מען לעבט. דער אמת איז פּונקט פאַרקערט: אָפּהיטן די אידישע איינציקייט און אַנדערשקייט און דוקא דורך דתיהם שונות, פירן דעם טא־טעגלעכן לעבן אין איינקלאַנג מיט די אייביקע געזעצן און ווערטן פון דער תורה הקדושה — דאָס איז דער איינציקער וועג צו פאַרזיכערן דעם אידישן קיום, און אגב אויך צו געווינען דעם צוטרוי און אפשיי מצד די פעלקער.
עס איז פאַרשטענדלעך, אַז כדי אָנצוהאַלטן די דערמאָנטע פולשטענדיגע אידישע זעלבסטשטענדיקייט בשעת מ'איז אַ קליינער מיעוט אין אָן איבערוויגענדער און אָפט אומפריינטלעכער סביבה, פאָדערט זיך אַ שטאַרקייט פון כאַראַקטער ביז צו מסירת נפש, ווי דאָס איז געווען אין דער צייט פון פּורים אַמאָל. דעריבער איז עס אַ לעבנס־נויטווענדיקייט אָנצוהויבן אַנטוויקלען דעם אמת אידישן גייסט פון דער פריסטער יוגנט אָן. און דאָס איז אויך די אויפגאַבע פון ישיבת תומכי־תמימים ליובאַוויטש אין מאָנטרעאַל — צו דערציען די תלמידים אין דעם גייסט ביז צו מסירת־נפש, זיי זאָלן זיין „תמימים" — גאַנצע אידן אין זייער קערפּערלעכן, גייסטיקן און נשמה־לעבן, וואָס אין דעם ליגט זייער אמת'ער גליק, במילא אויך דער גליק פאַר זייערע עלטערן, פאַר כלל ישראל און פאַר דער גאַנצער סביבה.
השם יתברך זאָל מצליח זיין די יערלעכע אונטערנעמונג בגשמיות וברוחניות גם יחד.
בברכה להצלחה בכל האמור
ולבשורות טובות
ברוקלין, נ. י.
מארגני קופת רבנו בארצנו הקדושה
תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי
משיח צדקנו,
ה' עליהם יחיו
נעם לי לקבל מכתבם מכ"ב שבט, עם המצורף אליו, בו כותבים אודות ההתעוררות לחזק הענין דקופת רבנו וכו'.
635והתקוה חזקה שיביאו ההתעוררות בפועל ובמעשה, שהרי המעשה הוא העיקר, והרי גם הזמן מסוגל להאמור, הכנסנו לחדש אדר, אשר נקודה התיכונה — הם ימי הפורים, ואחת המצות העיקריות בם, מתנות לאביונים, ונוסף בה על שאר מצות פורים ובכלל, אשר אין מדקדקים וכל הפושט ידו ליטול נותנים לו.
והרי דוקא דורנו דור גלות חשך כפול ומכופל עקבתא דמשיחא דחוצפא יסגי וכו', וכמבואר בארוכה בחז"ל, ובכל זה מבקשים אנו ודורשים ברכות השי"ת ודוקא שיתן בעין יפה ובספ"י, הנה הדרך שכל הפושט ידו יתנו לו — לעשות מעין זה, וכנ"ל הדין במעות פורים.
ואף שמובן ופשיטא שאין דוגמא כלל וכלל ועד אין קץ הנתינה דלמטה למה שדורשים מלמעלה, ופחיתות הדרגא של המטה בערך הלמעלה — לגבי פחיתות הדרגא דבן אדם הפושט ידו ר"ל ליטול, מבן אדם חבירו, הרי זהו הענין דחוצפא יסגי בקו הטוב. וכמבואר בכ"מ, אשר כל הענינים בלתי רצויים ביכולת האדם להפכם שיהיו בקו הטוב דוקא (עיין לקו"ת פ' בחקותי ד"ה אלה החוקים). והובטחנו על כגון דא — חוצפה כלפי שמיא מהני.
בברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך קיום
המצוה מרבין בשמחה, שמחה אמיתית
וגם פנימית.
. . . מה שכותב אודות עצות לעורר השמחה, מבואר הענין בכמה מקומות. ומהם בספר התניא, וכמצוין במפתח שם.
ויהי רצון אשר מתאים לפתגם הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שלמרות גודל הענין דחשבון הנפש, צריך הוא להעשות בזמנים מיוחדים דוקא. וכדרך הסוחרים, שאיזה פעמים בשנה עושים חשבון זה, כי באם יתעסקו בזה על כל צעד ושעל, לא לבד שלא יועיל אלא שיזיק, גם הוא יאחז בהנהגה זו, וידחה החשבון לחדש אלול ולערב ראש חדש וכיו"ב. ומתוך שמחה ירבה בפעולות להאיר חלקו בעולם. וגם זה ישפיע בדרך אור חוזר על הגדלת האור בנפשו פנימה.
וימים אלו מסוגלים להתחלה טובה בזה, עד שגם ההעלמות וההסתרים דעד עתה לא רק שלא יפריעו אלא עוד יהפכו למסייעים, שהרי על חדש הפורים אומרת תוה"ק, והחדש — ז.א. כל ימי החדש — אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב.
636וענין נהפך, הוא אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה — מסוגל הוא חדש זה להפכם לשמחה וליום טוב נראים לעיני בשר.
בהתאם להוראת כ' כשהי' פה, שלחנו לבתו הכבודה תי' עניני דפוס היו"ל בעד הנוער ע"י המרכז לעניני חנוך, ובטח בגודל מרצה והשפעתה תשתדל בתו הכבודה שתי' אשר הירחונים וכו' יגיעו לידי הנערים והנערות ובזה תהי' ממזכי הרבים, אשר זכות הרבים יהי' תלוי בה.
תקותנו חזקה אשר גם בעתיד ישתדל כבו' כפי יכלתו להמציא לחוגי הנוער אשר השפעתו מגעת שם, את החומר היוצא לאור ע"י המרכז לעניני חנוך אשר כל מאויו לקרב את בני ובנות ישראל לתומ"צ ומסורת אבות. ואם אין גדיים אין תישים, והקטנים והתלמידים של היום הם הם החכמים דיום מחר, ובזה תלוי' השראת השכינה על ישראל, וכלשון הירושלמי (סנה' פ"י ה"ב).
בימים האלו, ימי גזרות קשות כהמן וכמרז"ל (סנה' צז, ב), הנה העצה היעוצה ע"*) י חכמינו ז"ל (ב"מ פה, א) היא ללמד את בני עמי הארץ תורה ולהחזיר רשע בתשובה וכפי התרגום ופירש"י על הפסוק בירמי' שם, שאז מבטלים הגזרה. וכל אחד צריך לראות את העולם חציו זכאי וחציו חייב, והוא ע"י מעשיו הטובים מכריע העולם לכף זכות וגורם תשועה והצלה.
בברכה לאלתר לתשובה
לאלתר לגאולה
. . . זעהר געעהרטע פרויען! אין דער איצטיקער שווערער צייט פאַר אונזער פאָלק ישראל, דאַרפן מיר געדיינקען וואָס עס האָט זיך געטאָן אין די צייטען פון דעם ערשטען המן, וועלכער איז אויפגעשטאַנען געגען די אידען.
די וועלכע האָבען דאַמאָלס געבראַכט מיט דעם אויבערשטענס הילף אַ מפלה אויף המן'ען, זיינען געווען אַ פרוי און אַ מאַן: אסתר און מרדכי.
637אסתר האָט ניט געקוקט אויף דעם וואָס איר איז געווען גוט און זי איז ניט געווען אין סכנה, נאָר זי האָט איינגעשטעלט איר לעבען אויף ראַטעווען אירע ברידער און שוועסטער.
אָבער פאַר'ן געהן אָפּשרייען די גזירת המן האָט זי געזאָגט צו מרדכי'ן: „לך כנוס את כל היהודים" — געה קלייב צוזאַמען אַלע אידען מ'זאָל תפלה טאָן.
דערצעהלען אונזערע חכמים, אַז מרדכי האָט צוזאַמענגעקליבן צעהנדליגע טויזענדע אידישע קינדער און מיט זיי געלערנט תורה.
אין דער איצטיגער עת־צרה, ווען עס איז ווייטער געקומען אַ גרויסער המן, וועט דער המן אויך זיכער האָבען אַ ביטערען סוף, און באַ אידען וועט ויין אורה ושמחה, אָבער יעדערער פון אונז דאַרף אַרבעטען אויף דעם אַז עס זאָל קומען וואָס שנעלער.
יעדער אידישע פרוי דאַרף אַרויס מיט דער לאָזונג: „לך כנוס! זאַמעלט צוזאַמען אידישע קינדער און יוגענט! האָדעוועט זיי אין אַ גייסט פון מסירת נפש פאַר אידישקייט און תורה! מיר פרויען, וועלען בע"ה זעהן, אַז די מיטלען אויף אויפצוהאַלטען די מוסדות זאָלען ניט פעהלען! אָבער זאָלען אונזערע זין און טעכטער זיין אידען, אידישע תורה־טרייע אידען*)
דורך אַזאַ ענטשלאָסענהייט קומט אַ מפלה אויף די המן'ס פון אַלע צייטען גאָר שנעל.
זעהר געערטע פרויען1 זעהט אַז אייערע טעכטער זאָלען אויך געהן אין אייערע טריט, דורך באַקומען די ריכטיגע תורה־טרייע דערציאונג אין די פּאַסענדע חךאַנטשטאַלטען. זעהט אַז די דאַזיגע מוסדות זאָלען האָבען די מעגליכקייט צו עקזיסטירען און פאַרגרעסערען די צאָל פון זייערע תלמידות, אַזוי אַז קיין אידישע טאָכטער זאָל ניט בלייבען אויסוועניג. אין די בית רבקה שולען ווערען אידישע טעכטעו ערצויגען אַלס שטאָלצע, אידישע תורה־טרייע, שוועסטער, פרויען — די מוטערס פון קומענדיגען דור, און דערפאַר, מיט העלפען די בית רבקה שולען העלפט איר פאַרזיכערן אונזער יוגענד, אונזער צוקונפט. און בזכות זה וועלען מיר זוכה זיין צו זעהן די מפלה פון דעם איצטיגען המן גאָר אינגיכען, און צו די ריכטיגע אורה ושמחה.
בברכה לאלתר לתשובה
לאלתר לגאולה
638נוסח המברקים ששלח כ"ק אדמו"ר שליט"א
לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל
לקראת ימי הפורים ה'תשל"ה — ה'תש"מ
פורים תשל"ה
פורים שמח והתועדויות פעילות טוב לשמים וטוב לבריות. לחיים לחיים ולברכה
מקום החתימה
פורים תשל"ו
פורים שמח והתועדויות פעילות טוב לשמים וטוב לבריות והצלחה מיוחדה בכל המבצעים. לחיים לחיים ולברכה
מקום החתימה
פורים תשל"ז
פורים שמח ושבתא טבא והתועדויות פעילות והצלחה מיוחדה בכל המבצעים. לחיים, לחיים ולברכה.
מקום החתימה
פורים תשל"ח
פורים שמח והתועדויות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר פעילות ובהצלחה באורה זו תורה וכו' כפירוש חז"ל. לחיים לחיים ולברכה.
מקום החתימה
פורים תשל"ט
פורים שמח והתועדויות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר פעילות ובהצלחה באורה זו תורה וכו' כפירוש חז"ל. לחיים, לחיים ולברכה.
פורים תש"מ
שבת שלום ופורים שמח והתועדויות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר פעילות ובהצלחה באורה זו תורה וכו' כפירוש חז"ל. לחיים, לחיים ולברכה.
מקום החתימה
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- חלק ט״ז
- Id
- rh-4ncecz9k