Made by a machine and not yet checked by a person - the segments nobody has checked are marked.
497. . מוס"החדו"ת של חתנו שליט"א, ולחביבותא דמילתא — באתי עכ"פ באיזה הערות — בחפזי, כיון שאין הזמן גרמא.
. . . במש"כ הרמב"ם פי"ב מהל' בכורים ה"ו ובכס"מ שם, וז"ל: מאימתי חייב לפדותו משיולד ועד שלשים יום, ומאחר שלשים יום אם רצה עורפו אם רצה לפדותו פודה ואין כאן אלא מצות עיכוב בלבד, עכ"ל. ובכסף משנה כתב דידוע דהלכה כרב ששת באיסורי ולפיכך סיים ואין כאן אלא מצות עיכוב בלבד דהיינו עובר עליו דקאמר רב ששת. וקשה אי פסק כרב ששת האיך כתב הברייתא שהקשו ממנה לרב ששת בלשונה או פודהו או עורפו ואילו לרב ששת הקשו דאו עובר עליו מיבעיא לי' ולא תירצו בה דבר, כן הקשה המהר"י קורקס ז"לא.
והנה בהל' א' כתב הרמב"ם וז"ל: ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לעורפו שנאמר ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו והראב"ד משיג שם דעריפה אינה מצוה אבל עבירה ומזיק נקרא ומפסיד ממונו של כהן ע"כ. וברי"ט אלגזי כתב דשתי שיטות אלו יוצאים ממכילתא פ' בא וז"ל: אם לא תפדה וערפתו מכאן אמרו מצות פדי' קודמת למצות עריפה, דבר אחר אם אין אתה פודהו ערופהו הואיל ואיבדת נכסי כהן אף נכסיך יאבדו עכ"ל, דרש הא' הוא מתני' בדף י"ג ע"א דמצות פדי' קודמת למצות עריפה והשני היינו מה דתני לוי בדף י' ע"ב הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו, והיינו דעת הראב"ד והרמב"ם פסק כמתני' בדף י"ג ע"א.
והנה רש"י פירש גבי תני לוי וז"ל: לפיכך יופסד ממונו יכפוהו ב"ד לעורפו לאחר ל' יום כדמפורש בפרקא ויאסר בהנאה עכ"ל. והאחרונים הקשו מנא לן הא דב"ד כופין ואם הוא מדין מכין אותו עד שתצא נפשו ככל מצות עשה אמאי לא יכפוהו ב"ד על פדי'ב דפדי' קודמת לעריפה. ונראה דהוקשה לו לרש"י תני דלוי אמתניתין בדף י"ג ע"א דמתני' דלוי משמע דעריפה קנס הוא וממתניתן משמע דמצוה הוא לפיכך ס"ל לרש"י דשניהם אמת, כיצד, דעריפה היא מצוה על ב"ד לדון,ג הקנס דעריפה ככל דיני קנסות דמצוה על ב"ד לדונם ואם הוא מצוה על ב"ד ע"כ אית דין דלאחר זמן קצוב יש להם לדון הקנס דאי לא תימא הכי אימתי ידונו הקנס הא יכול לפדותו כל שעה, וכן מדוייק לשון הגמר' הוא הפסיד ממונו של כהן, וקשה אמאי קרי לי' „הפסיד", הא עדיין יכול לפדותו, אלא ע"כ דלאחר זמן מתחילה קנס דעריפה והיינו הלשון דהוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך פירש רש"י דב"ד יכפוהו לעורפו לאחר ל' וכמו שבארנו דמצוה הוא על ב"ד לדון הקנס דעריפה.
498אחר הדברים האלה נדקדק בלשון הרמב"ם דכתב בהל' ו' ומאחר שלשים יום אם רצה לעורפו עורפו ואם רצה לפדותו פודה ואין כאן אלא מצות עיכוב בלבד, עכ"ל וקשה הא פסק בהל' א' דמצות פדי' קודמת למצות עריפה ולמה כתב כאן עריפה קודם פדי' אלא הן הן הדברים אשר כתבנו דמצות עריפה מתחלת אחר זמן קצוב (ושיערו חז"ל אחר ל') לפיכך כתב הרמב"ם דלאחר ל' עריפה קודם פדי'ד ומקורו מתני' דלוי כדבארנו, ובהא מיהו פליג ארש"י וסבירא לי' דעריפה היא מצוה כמו פדי'.
ולפי זה מיושבת קושית מהר"י קורקס ז"ל בטוב טעם דלשון הר"מ אינה לשון הברייתא דאיתותב מינה רב ששת דדקדק בלשונו וכתב דעריפה קודם פדי' לומר דפדי' זמן אית לה ולאחר זמן מתחלת מצות עריפה והיינו ממש דברי רב ששת דאמר שעובר עליו לאחר שלשיםה.
499. . . במש"כ ע"ד שיעור דאצבעים בתפילין בלי התיתורא — עיין שו"ע אדה"ז סל"ב סע' סג: הבתים כו' אבל עור התיתורא כו' שהבתים כו' צ"ל אצבעים כו'. פרמ"ג א"א סקנ"ו (והקשה עליו באות חיים סקי"ט). רא"ש הובא בטור: יקח דפוס כו' אצבעים (כהערת האות חיים שם סוס"ק כ'). שו"ת בית שערים חאו"ח סכ"ח (ואינו תח"י).
(ממכתב כ"ו אלול תשי"ז)
. . . בענין חציצת אויר שבין התש"ר והראש* שי"ל שלא הקפידה התורה בזה דהוי דרך הנחה כו' וא"כ עכ"פ יש למעט בחציצה זו כמה שאפשר — לפענ"ד לא נ"ל, כי אדרבה — הקפידה תורה שתהי' תחתיתה של תש"ר שטוחה (ועי' מנחות ל"ה ע"א ובהקדמת פיה"מ להרמב"ם מיהושע וע"ע כו') וא"כ אדרבה צ"ל ההנחה באופן שרק מיעוטו נוגע, ולולי כובד התש"ר שממעך את עור הראש — נגיעת שטח ישר בשטח כדורי — הוא רק בנקודה אחת.
(ממכתב י"א ניסן תשט"ו)
500אב*1) צבא השונאים עומדים על גבולם מכל הרוחות הכן כו' היל"ת, ורק היראה מעכבת, וד"ל.
2) הסכנה דמצפון תפתח גו' ר"ל — גדלה יותר מאז ובהרבה, אלא שאינו ענין להפחיד את בנ"י שליט"א — כ"א לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעש"ט שביד כאו"א — ובפרט מצוה המטלת יראה ופחד ורו'
ז
— [הקושיא מעיקרא תמוהא לכאורה צ"ל הקושיא באה מאלו שיגעו וביותר במבצע תפילין בעת המלחמה ובמילא שאלתם — האפשר עתה לנוח קצת בזה, ובאה דוקא מאלו שאז לא פעלו מאומה בזה ולא בשאר התרי"ג מצוות
2) ומבואר שברכת ה' (ופס"ד ב"ד שלמעלה) באה על יסוד המעש"ט שעתידים לעשות ולא רק מפני המעש"ט שבעבר. ובנ"י המאמינים — מאמינים ג"כ שהנהגת או"ה למטה תלוי' בהנהגת השר שלהם למעלה והוא העיקר ובזה נוגע פס"ד שלמעלה ופועל] . . .
(ממכתב ט"ו טבת תשכ"ח)
501והשם יתברך יצליחם לנהל העיר ועניני' כפי הוראות התורה ומצותי', תורת חיים וחי בהם, ולזכות גם אחרים, עיירות ומושבות, בזה, ואין לך השפעה גדולה יותר מאשר דוגמא חי'.
(ממכתב כ"ב טבת, ה'תשכ"ט)
מאשר הנני קבלת מכ' ובו בקשת ברכה — פ"נ, ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
ובודאי מדייק ככל הדרוש במצות תפלין. ובפרט שעלי' נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ובמקומו ובסביבתו עתה בטח מוסיף ומשתדל ככל התלוי בו — שכל חבריו שליט"א יעשו ככה. והרי זה טובת היחיד וטובת הרבים וטובת הכלל. ונאמר והי' מחנך קדוש — אשר אז (ככתוב בתחלת הפסוק) ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך.
(ממכתב כ' כסלו תשל"ה)
. . . זה מזמן שעניתי . . . בהנוגע לציור אותיות כתב חב"ד ששלח לי אז, ובקשתיו אפשר ימצא מקבל איש מפי איש בציור אותיות הנ"ל ולא רק ממה שמצא בפרשיות, שאָז לא תמיד ברור מהו בדיוק ובדוקא ומהו באקראי, או רק לשם הידור. והנה עתה אתא לידי ענין שנוגע לי לברר אודות אותיות חי"ת וטי"ת בתפילין, ובמילא נתעוררה אצלי השאלה בכלל, אם יש חילוק בין פסק רבינו הזקן בשו"ע בציור האותיות — למנהג סופר חב"ד, ובציור האותיות ששלח הנ"ל מכבר, נמצא שם הטי"ת בשני אופנים. כן נוגע לדעת אודות ציור יו"ד הימני של הצדי"ק*. ואפשר יש אצל הנ"ל איזה מסורה בזה, או אפשר יודע מי שיש תחת ידו מסורה. ואולי יתדבר עם . . . ויודיע דעת שניהם, ות"ח מראש.