ריח

ריח

התורה חסה על ממונם של ישראל, ולמה כך, כי זה כלל גדול שכל דבר שאדם לובש או אוכל או משתמש בכלי, הוא נהנה [מהרוחניות] שיש באותו הדבר, כי לולא אותו הרוחניות לא היה שום קיום לאותו דבר, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשורש נשמתו¹, וכשהוא משתמש באותו הכלי או אוכל מאכל אפילו לצורך גופו, הוא מתקן הניצוצין, כי אח"כ עובד בכח ההוא שבא לגופו מלבוש או מאכל או שאר דברים, ובזה הכח עובד להשי"ת, נמצא מתקנם [מתוקנים]. לכך פעמים שיאבד ממנו הדבר ההוא, שכשכלה כבר לתקן כל הניצוצין שהיו באותו הדבר השייכים לשורש נשמתו, אז לוקח ממנו השי"ת אותו הכלי ונותן לאחר, ששייכים הניצוצות הנשארים באותו הכלי לשורש של אחר שהוא משורש נשמתו. ואמר ריב"ש ע"ה, שאוכלים בני אדם ויושבים על בני אדם ומשתמשים בבני אדם, היינו בניצוצין שיש באותן הדברים. לכך צריך האדם לחוס על כליו ועל כל דבר שיש לו, דהיינו מצד הניצוצין שיש בכלי זה, בכדי לחוס על הניצוצין הקדושים.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org