קח

קח

והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה וגו' והשבות אל לבבך כו', [ויש להבין, הא עיקר התשובה הוא אחרי היסורין, וכמו שאמר לעיל הקללות והיסורין מקיימין אתכם, ור"ל שמכח זה שב בתשובה, וא"כ למה הזכיר כאן הברכה והקללה, דהוי ליה לומר רק הקללה]. . [ונ"ל דשמעתי ממורי פירוש הפסוק] אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, ע"פ משל לאיש כפר א' שמרד במלך שהכה ורגם איקונין של מלך או כיוצא בזה, ומיד עשה המלך אותו לראש והעלהו ממדריגה למדריגה עד שנעשה משנה למלך, וכל מה שהיטיב המלך עמו יותר והביאו ליותר מדריגה וראה יותר כבוד המלך ומשרתיו והנהגותיו, היה יותר צער לזה שהיה בן כפר בזכרו שמרד נגד המלך הגדול הרחמן הזה, ומה שהיה ראוי לעונש הוא מטיב עמו יותר. והמלך עשה בכוונה מכוונת, שאם היה ממיתו היה צער לפי שעה ותו לא, משא"כ בדרך הנ"ל מצטער כל ימיו ומוסיף תמיד כשעולה ליותר גדולה מוסיף יותר צער על צערו איך מלאו לבו למרוד עיני כבודו. וז"ש אל נקמות ה', ר"ל שנקמות הש"י הוא ע"י מדת הרחמים שלא כמלך בשר ודם, והוא כי אל נקמות הופיע, ר"ל שהנקמה הוא במה שהופיע לו מגדולתו, ובראותו גדולת המלך ובזכרו שמרד נגד מלך זה אין לך צער גדול מזה [ודפח"ח]. וא"כ הכי נמי ר"ל כי יבואו עליך הברכה והקללה והשבות אל לבבך [וכו'], ר"ל האדם שחטא ומרד עיני כבודו ית' המלך הגדול והנורא רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין, והיה ראוי לעונשים קשים ומרים, והש"י משפיע לו הברכה, א"צ יותר קללה וצער מזה שיודע שמרד בו, והש"י ברחמיו משפיע לו כל טוב, בודאי ראוי שיתמרמר כל ימיו בבכיה וצער על כל מעשיו שמרד בו, וע"ד הנ"ל. ואז בראות המלך צערו זה שהוא יותר אצלו מתכפר לו.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org