הוספה

ד) וההוספה בעניני „הקהל" ו"שמחה" רא אא מ אד א א מ ח א ר ט מדה"^קט, בתכלית השלימות:

א) הפצת המעיינות חוצה — לקיום

ההבטחה דאתי מר דא מלכא משיחא^יח,

ב) הדלקת נר חנוכה בפתח כל בית

וחדר שיעשו אותם ביהמ"ק מעט הפרטי

— להדלקת נרות המנורה דביהמ"ק^קיא יהעיר מהשיכות לסרשחנו — שהרי

ביוסף (שכל שראל נקראים על שמו (פרש" ומצו"ד

תהלים פ, ב)) נאמר .והוא נער" (לז, ב), .בחי יוסף

אה ר ע ז אב שאל א ר חנוכה — מתקבצים ומתקהלים רבים, וכשמוסיפים^קיב הושע יא, א. וראה לקו"ש חכ"א ע' 20 בדמי חנוכה, ניתוסף גם במספר המתקהלים כו'. ואילך. וש"נ.

113) בשלח טו, יז.

107) להעיר ממ"ש בהשלמה לשו"ע אדה"ז שם,^קיד ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.

יש נוהגין בסעודות אלו לומר שירות ותשבחות^קטו ישעי' כז, יכ.

להשי"ת . . ועי"ז ניכר שהסעודה באה לחבב^קטז ירמי' לא, ז.

117) להעיר גם ממארז"ל (חולין צב, א) עה"פ^קח ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סו"ס תקעא. ובגפן שלשה שריגים וגו'" — גסן אלו ישראל וכן^קט סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך. הוא אומר. גפן ממצרים תסיע (אומה זו כגסן 0!^א וגם נרות חנוכה — „הנרות הללו אין נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים, אשכולות בסליס לעולם" (רמב"ז ר"פ בהעלותך), הינו, לא רק שבה אלו תלמידי חכמים וכ'" (וראה ד"ה גפן השלימות דשבע נרות, בדוגמת כינור של ביהמ"ק ממצרים תסיע תרפ"ז)), שלשה שריגים אלו שלשה של שבעה נימין, אלא גם השלימות דשמונה נרות, רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה, והיא בדוגמת כינור של ימות המשיח של שמונה נימין כפורחת עלתה נצה . . הגיע זמנן של ישראל ליגאל (ערכין יג, ב. וראה קונסרס משיחות ש"פ וישב כ'" — אחדותם של ישראל שפועלת את הגאולה.

118) ישע' לה, יו"ד. נא, יא.

בכתוב^ב „ברוך ה' לעולם אמן ואמן"^ג. מדוע דוקא פרשיות אלו מסתיימות

וצריך ביאור: א) הסעם לסיום הזהר בכתוב הנ"ל, ולא כל הפרשיות שבזהרד

בכתוב זה, ולכאורה אין לו שייכות עם אין לומר שהכתוב היא הוספת

) בעניז ברוך ה' לעולם אמן ואמן" — לעיל סעיף 7' ובהערה 55. המ"מ וכיו"ב נערכו ע" המו"ל.^א כל ספר בראשית (מלבד פ' לך): בספר שמות — פ' וארא, באַ ופקודי; כל ספר ויקרא (מלבד פ' ויקרא, שמיני ובחוקותי): כל ספר במדבר (מלבד פ' מסות*. ואין זהר על פ' מסעי); כל ספר דברים (מלבד פ' עקב ושופסים. ואין זהר על פרשיות: דברים, ראה, תבוא, נצבים וברכה).

כמה פרשיות מסתיימות (לאחרי ברוך ה' לעולם אמן ואמן") בתיבות ימלוך ה' לעולם אמן ואמו[כנראה הכתוב בתהלים (קמו, י) בהוססת אמן ואמן"], ולסעמים כ"ז בראשי תיבות („בילא"ז א""), אבל בכללות ה"ז אותו התוכן של ברוך ה' לעולם אמן ואמן". וראה לקמן הערה 14.

ולהעיר שבזהר גדול (דפוס קרימונא שי"ח־כ לובליז שפ"ג"ד) הסיום של כל הפרשיות (מלבד פ' שמיני. וברמוס שתח" חסר הדף דס"פ האזינו), הוא בהראשי תיבות בילא"ו לאו" (מלבד ס"פ פקודי ששם נכתב זה בבילואו — ברוד ה' לעולם אםן אמן ימלוך ה' לעולם אמז אמן").

2) בכמה פרשיות (גם בדפוס ראשון של הזהר) הועתק הכתוב בראשי תיבות („בילא"ו"), ולא במילואו [ולהעיר שבזהר גדול הסיום של כל הפרשיות הוא בר"ת בילא"ז ילא"ו"].

אבל לכאורה איז לדי"ק בזה, כי קרוב לודאי שבכל הס' כמות הר"ת הי' תלוי בטבע מעתיק הכת" או הספר (ז — בסבע המזמין אצלם). ואולי יוצא מן הכלל — ש"ס בבלי, לאחרי שנתקבלה והוקבעה חלוקת הדפים, וכמילא כמעט תמיד גם דהשורות. ואפלו את"ל שבנוגע לכתבי יד מדוי"ק הוא (הנכתב במילואו או בר"ח), איז לדייק כן ברפוס, כנראה בכ"מ השינויים בכגון דא מדפוס אחד לשני.^ג וכן הוא גס הסיום דתק"ז (סוף תיעוז ע). ולהעיר שכן הוא הסיום ברוב הפרשיות דאור החמה בפירושו על הזהר.

) ובדפוס שלפנינו — גם לא בפ' פינחס אבל בדפוס ראשון — הובא הכחוב נם בס"פ פינחס. המדפיס^ד — כי: א) אינו מסתבר שהמדפיס יוסיף זה מעצמו, ועוד — בכמה פרשיות יחלק ולא יסיים בהנ"ל. ב) סיום בכתוב זה הוא גם בדפוס ראשון של הזהר^ה; ונראה גודל הדיוק בזהר זה מהקדמת המו"ל שציין השינויים מהכת"י, ומציין השינוי ש"אנחנו החלפנו הה"ה'ין מהשם בדליתי"ן כדי שלא תתבזה השם", ואינו מציין שם שהוסיף הכתוב הנ"ל^ו. ג) הוספת הכתוב היא הן בדפוס ראשון של הזהר שלפנינו^ה, והן בזהר גדול^ז — ששניהם נדפסו מכת"י שונים כידוע.

לכאורה הי' אפשר לומר, שהסיום בכתוב זה הוא בכדי לסיים בשבח והודאה לה'^ח, „בדברי שבח כי'"") (אף שאין לו שייכות עם תוכן דברי הזהר שם, וגם לא נתבאר בזהר שם)^ד — כרגיל בכמה ספרים.

בכ"ז מסתבר לומר שהסיום בכתוב זה17בנוגע רוב הפרשיות שמסתיימות בכתוב „בענין הסתר אורו ית'"^יג), באופן ד"אמן

ואמן", ש"אמן" מורה על הנצחון

במלחמה בגלוי בעוה"ז הגשמי, ובזה התוכן דרובן ככולו של פרשיות הזהר גופא — „אמן ואמן", כפול, נצחון שמסתיימות בכתוב „ברוך ה' לעולם דגאולה העתידה, גאולה נצחית שאין אמן ואמן" (או — גם „ימלוך ה' לעולם אחרי' גלות, כי לאחרי הבירור דתחתון אמן ואמן"^* — הוא בענין גאולה שאין תחתון למטה ממנו, „אשר חרפו

עקבות משיחך", בטלה גם האפשריות ויש לומר הטעם לזה, כי „בהאי דגלות.

חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר . . יפקון ועפכ"ז יש לבאר זה שסיום פרשיות

הזהר, המסתיימות בענין הגאולה תוכן הכללי של גאולה העתידה הוא העתידה^טז, הוא בכתוב „ברוך ה' לעולם

„גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז אמן ואמן"^יז — כי כתוב זה מדבר הגשמי"^יב, שלימות הגילוי דדירת

עצמותו ית' „בתחתונים"^יג.

וזהו תוכן הכתוב „ברוך ה' לעולם

14) וזהו גם התוכן (בכללות) ד ימלוך ה' לעולם

אמז ואמן" (הסיום של כו'כ פרשיות בזהר, כנ"ל

הערה^א — גילוי מלכותו ית' בעולם, באופן ד"אמן

ואמן". אלא שבפרטיות יש חילוק בין „ברוך"^י וגם לפי זה (שהכתוב אינו הוספת המדפיס, וימלוך" (אף שבכללות שניהם הם בבחי' „ברוך") — כ"א חלק מספר הזהר) אין להקשות למה ענין זה לא כמבואר בלקו"ת תזריע כב, ג־ד. ואכ"מ. ועדיין צריך נתבאר במפרשי הזהר (כנ"ל הערה^ד — כי אין דרך ביאור מה שבכמה פרשיות בזהר הובא רק „ברוך ה' המפרשים לפרש כל תיבה ותיבה בזהר, כ"א רק לעולם אמן ואמן", ובכמה פרשיות — גם ימלוך ה' כמה מאמרי הזהר ודיוקי הלשונות כו'.

ומה שלא צויין כתוב זה בספר „בית אהרן^טו ראה יל"ש עמוס רמז תקמט (הובא בשיחה והוספות" — אולי אפ"ל כי הציונים בספר בית דלעיל שם), דמה „דכתיב בתרי' ברוך ה' לעולם אמן אהרן והוספות' (ששם הוסיף המחבר (הרה"ג הרה"ח ואמן" מורה על „רגלו של משיח". ולהעיר ממדרש מוהר"ר אברהם דוד לאוואוט נ"ע) הציונים ל"ספרי תהלים עה"פ, אמן בעולם הזה ואמן לעולס הבא". הזוהר לפי הדסים והעמודים דכעת שלא ישתנו^טז ואף שכמה פרשיות שסיומן הוא בענין עוד' — ל' המחבר הנ"ל בהקדמתו לספרו) — נעשו הגאולה איז סיומם ב.ברוך ה' לעולם אמן ואמן' — ע" תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הונהו ע" יש לומר (בדוחק), כי סיום פרשיות אלו אינו ע"ד המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת הפרט דגילוי אלקות בעולם לע"ל (התוכן ד ברוך ה' על שמו), ולכן אפ"ל שהתלמידים הבינו שכתוב זה לעולם אמן ואמן"), כ"א ע"ד הגאולה בכלל (אבל הוא הוספת המדפיס, או סיום בדבר שבח והודאה להעיר מס"פ משפסים, שמסים בהכתוב „ונגלה

כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו גו'"). ועצ"ע, כי גם^יא זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונתבאר בכמה פרשיות שמסתיימות בכתוב זה — התוכן,

לכאורה, אינו בענין נילוי אלקות בעולם.

17) ועדיין צריך ביאור בנונע לכמה פרשיות

(ויצא, ויגש, נשא, קרח, חוקת, תצא והאזינו)