בחשבון ובכל בנותי'" פרש"י "בנותי' — כפרים הסמוכים לה", ד"כפרים" נקראים "בנותי'" של העיר (וכמבואר במפרשיםיד שהעיר היא כמו "אם" והכפרים התלויים בהעיר נק' "בנותי'"), וא"כ למה שינה הכתוב כאן לקרוא את הכפרים בשם "חותיהם", ולא "בנותיהם", וכלשון הכתוב כאן גופא, בפסוק שלאח"זטו, "ונובח הלך וילכוד את קנת ואת בנותי'" (ולא — "חותי'")טז.
ב. ויובן זה בהקדם הביאור בפרש"י בד"ה שלאח"ז: "ויקרא אתהן חות יאיר — לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון". וכבר הקשו מפרשיםיז, "מה צורך לזה הטעם הלא כל בוני וכובשי עיירות כך הוא דרכם לקרות בשמםיח כמו נובח דבסמוך" ("ונובח הלך גו' ויקרא לה נובח בשמו").
ויש להוסיף: מפורש בקראיט "ויהי (קין) בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך" ובפרש"י שם שהי' "לזכר בנו חנוך". הרי שרגיל לקרוא שם עיר לזכרו של איש אף שיש לו צאצאים כו'כ (שהרי "ויולד לחנוך את עירד"כא), ומהו ההכרח לפרש שלא היו ליאיר בנים וזהו הטעם שקרא אותם על שמו (ולא כמו נובח שנאמר סתם "ויקרא לה נובח בשמו", ולא פרש"י שם שזהו לפי שלא היו לו בניםכב).
והנה בפשטות יש לומר, שא"א לפרש שקרא העיר על שמו סתם כדרכם של כל כובשי עיר, כי א"כ למה מספר הכתוב דבר זה? כלומר: כאשר התורה מספרת אודות קריאת שם חדש למקום מסויים, מובן שענין זה בא ללמדנו איזה דברכג, דאל"כ למאי נפק"מ שקראו למקום זה בשם חדשכד.
[וע"ד שפרש"י מ"ש לפנ"זכה גבי שינוי שמות ערי סיחון ע"י בני ראובן — "מוסבות שם גו' ויקראו בשמות את שמות