119

הערים אשר בנו", ש"היו האמוריים קו­רים עריהם על שם עבודה זרה שלהם ובני ראובן הסבו את שמם לשמות אח­רים", היינו שבא ללמדנו מעלתם של בני ראובן, שביטלו שמות הערים שהיו שמות של עבודה זרה^כו].

ולכן צ"ל בנדו"ד, ש"ויקרא אתהן חות יאיר" הי' בשביל מצב מיוחד^כז, וזהו ש­פרש"י "לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון", כלומר, דזה גופא בא ה­כתוב ללמדנו בסיפור זה, שלא היו בנים ליאיר.

אבל עדיין לכאורה צע"ק, שהרי אף שמוכרח שיש כאן ענין מיוחד, מנ"ל בפשוטו של מקרא שזה הי' "לפי שלא היו לו בנים כו'"^כח, ולא ענין אחר, ובפרט שגם במדרשי חז"ל (לפנינו) לא נמצא מקור^כט לכך שלא היו בנים ליאיר.

[ולאידך, לקמן בפ' דברים^ט מצינו ענין מיוחד אודות קריאת שם זה, "ויקרא אותם על שמו גו' חות יאיר עד היום הזה" (דלא כקריאת שם "נבח", "שלא נתקיים לה שם זה"^ל)].

ג. ויש לומר, ששני פירושי רש"י אלה באים בהמשך זל"ז, דזה שפרש"י שקריאת העיר על שמו היתה "לפי שלא היו לו בנים" בא בהמשך לפרש"י ד"חו­תיהם" פירושו "כפרניהון".

כלומר: כיון שעכצ"ל שהי' כאן ענין מיוחד בקריאת שם זה, מסתבר לומר, שהחידוש המיוחד נרמז בלשון הכתוב עצמו. ולכן בחר רש"י בפירוש התרגום, ד"חותיהם" היינו "כפרניהון", כי לפירוש זה יוצא, שבכתוב עצמו נרמז הענין ד"לא היו לו בנים".

ביאור הענין:

כיון שבנחלתו של יאיר היו כמה ערים (כנ"ל סעיף א), קשה^לא, למה קרא בשמו רק את הכפרים, ולא את הערים עצמם שחשובות יותר מכפרים והם העיקר? אלא שבזה רצה יאיר לרמז ענין הזכרון של שמו תמורת זה שלא היו לו בנים: "כפרים" נקראים "בנות" של עיר, וכנ"ל שהעיר נחשבת כ"אם" וכפרי' — "בנותי'", ונמצא, שבזה שקרא את הכפ­רים דוקא בשמו, מודגש שרצה שיהיו במקום בנים (לענין הזכרון), כיון ש"כפ­רים" הם בדוגמת תולדות ("בנות") של הערים^לב.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org