א. "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר ה' אל משה"א, ופרש"י (מספרי עה"פב) "בע"אג הכתוב מדבר, או אינו אלא באחת מכל המצות, ת"ל את כל המצות האלה, מצוה אחת שהיא ככל המצות, מה העובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים, ואיזו זו ע"א".
ובפסוק שלאח"זד "את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם" פרש"יה "את כל אשר צוה וגו' — מגיד שכל המודה בע"א ככופר בכל התורה כולה ובכל מה שנתנבאו הנביאים שנאמר למןו היום אשר צוה ה' והלאה".
והיינו שבכתובים כאן יש שני ענינים ע"ד חומרת ע"ז (שבגללם הרי היא ככל המצות כולן וכל התורה כולה) — (א) בפסוק "וכי תשגו גו' את כל המצות האלה" הכוונה לזה שבע"ז "פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים" כמו "העובר על כל המצות", (ב) מפסוק "את כל אשר צוה וגו'" למדים שכל המודה בע"א ככופר בכל התורה כולה.
והנה מקורו של רש"י הוא (כנ"ל) מספרי עה"פ, אבל בגמ'ז אמרו "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה, איזו היא מצוה שהיא שקולה ככל המצות הוי אומר זו עבודת כוכבים", ובפרש"י שם "שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה" — הרי שבפירושו על הש"ס פירש רש"י שזה שהכתוב הראשון משווה ע"ז לכל המצות כולן ("וכי תשגו גו' את כל המצות האלה") הוא לפי "שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה"ח.
וצריך ביאור, מאי שנא בפירושו על התורה שנקט (כפירוש הספרי עה"פ) שיש שני ענינים בכתובים כאןט?