שצב

תו' אדמו"ר נאמר בפ' בהר ובחוקתי בליבאויטש שנת הנ"ל [תקצ"ח]

את שבתותי תשמרו^א ומקדשי תיראו^ב אני הוי'. י"ל מש"א שבתותי ל' רבים, ומה שייכות ענין שמירת שבתות למורא מקדש כו'. ילה"ק מארז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות^ג כו' פי' שבכל שבת יש בחי' שתי שבתות כמבואר בזה"ק שיש שבת עילאה ושבת תתאה^ד כו', וענין שבת הוא אותיות תשב^ה שהוא ענין עליות העולמות^ו וגם עליות התומ"צ^ז שבכל ימי השבוע כו', אך מתחלה נעשה עליות דתומ"צ שבכל יום ויום העבר בתפלה^ח הבא אחרי' ונק' התפלה עולת תמיד^ט ואח"כ עליות כל התפלות נק'^יא שבת^י שהוא שבת תתאה ונק' עולת שבת ואח"כ נעשה עליות שבת תתאה בשבת עילאה וזהו עולת שבת בשבתו^יב כו' וד"ל. ולהבין ביאור הדברים הנה תחלה י"ל ענין עליות העולמות עלי' זו למה היא הלא אין שייך עלי' רק למה שהוא בגדר מקום אבל באוא"ס ב"ה כתי' כי הוי' הוא אלקי'^יג בשמים ממעל כו' וכמ"ש בזוהר דלית אתר פנוי מיני'^יד וא"כ למה צריך עלי' אליו הלא הגילוי שלו יוכל להיות למטה ג"כ כמו למעלה, וקושי' זאת יקשה ג"כ בענין ירידת הנשמה בגוף שהוא צורך עלי'^טו הלא תכלי' הכוונה אינו געה"ת והעליון רק פנימי' הכוונה הוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org