שפג

כו'. ילה"ק ענין המשנה בעש"מ נברא העולם^יח והלא במאמר א' יכול להבראות אלא להפרע כו' וליתן שכר טוב לצדיקים כו' ויש בזה שני פירושים^יט הא' דמאמר א' הוא גבוה מעשרה מאמרות^כ דהנה העשרה מאמרות הוא בחי' דבר ה' שהם צירו"א^כא שנבראו בהם שמו"א שיש בהם ריבוי צירופים לאין שיעור שמזה נמשך ריבוי התחלקות הנבראים לאין שיעור כי אעפ"י שאין בתו' רק עשרה מאמרות מ"מ העשרה מאמרות מתחלפים בחילופי' ותמורות רבות ע"י האלפ"א בית"א דאלב"ם [שיש בהם רל"א שערים פנים ורל"א שערים אחור כמבואר בעמק המלך^כב כו'] וכל חילוף הוא^כג מורה על ירידת האור והתעלמותו ע"ד ועד בחילופי אתוון אחד^כד כו' ולכן נמשך ריבוי הנבראים לאין שיעור כו', אך מאמר א' הוא במח' הכולל לכל המאמרות כידוע שהמח' תוכל לסקור ריבוי צירופים הנאמרים וסקירה^כה א' ולכן אותיות שבמח' נק' אתוון רברבין כי ענין הגדולה ברוחניות הוא שהוא כולל יותר, ולכן בשבת אומרים אל^כו אדון^כז ובחול אומרים אל ברוך כו' כי הנה בחול העולמות מקבלים חיותם מבחי' צירו"א הדיבור לכן החיות שבהם מצומצם יותר אך בשבת נעשה עליות העולמות מצד עליות הדיבור למקורו כו'. וא"כ קשה מאין העולמות מקבלים חיותם והי' צריך שיחזרו לאין ואפס כו'. אך באמת שבשבת מאירים אותיות המח'^כח לכן מקבלים אז חיות ואור יותר גדול דהיינו מבחי' אותיות המח' ולכן נק' עליות העולמות מצד שמתעלים לקבל חיות יותר נעלה מבימות החול כו'. וזהו הטעם שאומרים בשבת אל אדון כו' שנעשה ונמשך מכל אות דכ"ב אותיות פסוק שלם בכמה תיבות מצד שאז מאירים אותיות המח' הכוללי' בעצמם יותר משא"כ בימות החול שאינם מאירים רק אותיות הדיבור לכן אומרים אל ברוך כו' שמכל אות נעשה ונמשך רק תיבה אחת בלבד כו'. וזה"ע מאמר א' שהוא בחי' המח' הכוללת לכל ריבוי פרטי המאמרות והצירופי' והחילופי' המתהווים מהם בדיבור שכולם נכללים בבחי' ביטול במח' א' וכמא' במח' א' נבראו כל העולמות^כט כו', והנה בחי' מאמר א' הוא ג"כ ענין המאמ' דבראשית^ל כי בראשית ת"י בחוכמתא^לא והיינו ענין החכ"ע שהוא בחי' מח' א' ובה נכללו כל פרטי הנבראי' בבחי' העלם וביטול כו'. וזהו"ע את השמים ואת הארץ הנזכר במאמר דבראשית כי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org