קסג

מיושב

[א]

אמירת "שפוך חמתך" בישיבה, ואין צריכים לעמוד (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע. וכן הוא בס' השיחות תש"ג, עמ' 58: מנהגי ליובאוויטש: לא היו עומדים באמירת "שפוך" וכו')

[ב]

לא מכבר שמעתי לראשונה שיש מנהג לעמוד לאמירת "שפוך חמתך". בליובאוויטש לא היה כדבר הזה, ואדרבה: פעם נעמד אחד המסובים ב"סדר" אצל הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש ב"שפוך חמתך", ויאמר לו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק: התפעלות הלב צריכה גם היא להיות בהתיישבות וכו' (ס' השיחות תש"ד, עמ' 81. ס' התולדות מוהר"ש [ברוקלין תש"ז], עמ' 72)

[ג]

גם בבית אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע - אצל הרה"ח ר' לוי יצחק - לא היו עומדים ב"שפוך חמתך" (המלך-במסיבו, א, עמ' רפו).

[ד]

וראה בס' ויגד-משה (עמ' רנד, ובהוספות עמ' שו), שכן נהגו בבעלז לומר בישיבה. אך היו שאמרו בעמידה, וכך נהגו גם במונקאטש, ספינקא, ויז'ניץ וגור.

ע"כ. אולם בהגדת בעלז (עמ' קלא) ובלוח 'דבר יום ביומו', מפורש שאומרים "שפוך חמתך" בעמידה. וכך הוא גם במנהגי-מהריי"ו (אות שפא), מנהג באבוב, ערכי-יהושע (אות קכג), הגדת לעלוב (עמ' נב), הגדת ראפשיץ (אות לד) והגדת סקווירא. וכך נהג הרה"ק ר' נחמן מברסלב (ראה בסעיף הבא). בקונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות סו) ובתפארת-איש (עמ' שפח) שאמרו בעמידה, אבל המשיכו לעמוד גם באמירת ה"הלל". אמירת "שפוך חמתך" במיושב מצאתי רק בהגדת זידיטשוב (עמ' פב) ובהגדת לב-יחזקיה (אות פג). וראה עוד בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שעז).

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org