א'מב

אח"כ להיות עוסק בתורה לשמה ממש, ועד"ז נאמר ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי כו', ועד"ז הוא יריעות עזים לאוהל על המשכן, והנה בירור זה הוא ע"י יעקב שיורד לברר בבי"ע כנ"ל, משא"כ ישראל הוא בשבת מה שלמע' מהבירורים כי אם כי שרית כו'. וזהו מה טובו אוהליך יעקב כו', ופי' מה היינו כי הוא בחי' מ"ה המברר השערות עזים הנ"ל להיות ביטול היש כו', ואח"כ בשבת בחי' משכנותיך ישראל מוחין דאבא תורה יריעות המשכן כו'. ולקשר זה עם מ"ש למעלה בענין ג' בחי' נר"ן, היינו כי בחול ההנהגה ע"י יצירה ועשיה וזהו ענין יריעות עזים לאוהל ע"י יעקב היורד שם לברר כו' ובשבת ע"י אצילות המאיר ע"י הבריאה, וזהו ענין משכנותיך ישראל כו', ואז מאיר ג"כ נשמה יתירה כו', עמ"ש בד"ה ויקהל משה כו'. והנה הטעם שתשובה השלישית זהו ע"י התורה י"ל עוד עפמ"ש בענין המאמר מלכא משיחא אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, דענין תשובה זו היינו כי הנה כתיב כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא בחי' אש הסתלקות לפי שאין ערוך כלים דאצי' לגבי אור א"ס כו' ולכן גם כשנמשך האור בהם הוא בבחי' מטי ולא מטי כו', ומזה נמשך גם למטה בנשמות ומלאכים רו"ש קדוש וברוך, נר ה' נשמת אדם, והנה בכל עולם הרצוא הוא בחי' מ"ה ביטול והשוב הוא ב"ן לשון בינה התבוננות כו' (ועמ"ש מענין רצוא בד"ה ביום השמיני שילח ובפ' בהעלותך חייך שלך גדול משלהם כו' העלאת הנרות זהו ענין רצוא בבחי' מ"ה כו'), ומבחי' ב"ן נמשך שבה"כ כך ע"י השוב יכול להתקרר כו' משליך קרחו כו', וצ"ל לפני קרתו כו' ישלח דברו וימסם כו' מגיד דבריו היינו ע"י התורה, וזהו ענין התשובה הג' אחר ועשה טוב לברר גם השוב שלא יתקרר כו' ועמ"ש בד"ה נאוו לחייך בתורים, והטעם שהוא ע"י עסק התורה כי נודע דכל מה שלמעלה יותר מתייחדים מ"ה וב"ן שהם רו"ש ביחוד נפלא יותר עד שבעתיק וא"א הם בפרצוף א' ממש, אבל באו"א הם ב' פרצופים חכמה כח מה בינה ב"ן כנ"ל ואעפ"כ הם תרין ריעין דלא מתפרשין ולא כן בז"א ונוק' שמתפרשין לפעמים, אבל בבי"ע יש ביניהן הפרש רב כו', ועמ"ש בביאור הזוהר פ' אחרי במאמר הביאו עלי כפרה כו', והנה לפי כל הנ"ל מובן שכל מה שהשוב נפרד מהרצוא יכול להיות בו נפילה יותר כו', ולכן תשובה זו השלישית שהוא בירור השוב של ועשה טוב הוא ע"י התורה אשר אורייתא מחכמה נפקת שחו"ב שהם מ"ה וב"ן הם תרין ריעין דלא מתפרשין כנ"ל, נמצא עי"ז מאיר בהשוב דב"ן ג"כ מבחי' הרצוא דכח מ"ה כו', וזהו תורה גימט' רו"ש. והנה בחי' היותר נעלה היינו מה שבעתיק מ"ה וב"ן הם בפרצוף א' ממש בחי' מול"מ י"ל שיכולים להאיר בחי' זו ע"י העסק בפנימיות התורה עפמ"ש בזח"ג פ' בהעלותך דקנ"ב דבאורייתא יש גופא ונשמתא, ונשמתא לנשמתא כו' וע"ש במק"מ, והוא כענין מ"ש במ"א בפירוש ואספת דגנך תירושך ויצהרך כו', ועכ"פ משם מובן דשורש פנימי' התורה נמשך מע"ק, וכמ"ש הרמ"ז פ' בראשית בד"ד סע"ב וע"כ ע"י העסק בזה ימשיך בנפש מבחי' מ"ה וב"ן כמו שהם מיוחדים ממש היינו התכללות הרו"ש בתמידות כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org