תשעז

בבל נעשו מנורת זהב כו' ע"ד כי נער ישראל כו' וכשאביו דוחהו כו' נותן את לבו וכך ע"י והוציא אותה מחוץ למחנה כו' כי בהיותם בארץ קסברו היכל ה' המה כו' אבל ע"י מחוץ למחנה כו', וזהו אמצאך בחוץ כו' ובקשתם משם כו', אך מה שמטמא את הטהורים צ"ל כי מ"מ בעודם בארץ הי' עבודתם בבחי' עליונה שהרי אויר חו"ל מטמא כו', ועמ"ש אדמו"ר נ"ע ע"פ בא אל פרעה כו' כעין ד' הפנ"י הנ"ל.

ט) ובדברי אדמ"ו נ"ע כ' אך הטעם שהמזה טמא, ומי שמזין עליו טהור, זהו כמשל הרפואה, שלחולה הצריך לה היא רפואה שמרפאת אותו, ולבריא שא"צ לה היא מזקת (כי הרפואה סם, אלא שלחולה הסם יפה לו להכניע מחלתו כו') כמו"כ ענין הפרה והמים חיים עי"ז נמשך מכתר עליון שלמעלה מהחכמה, שהוא דבר גבוה ונעלה מאד שלמעלה מסדר השתלשלות שנק' עץ החיים להטמא מת שצריך ליטהר הוא מטהר, שמעביר את רוח הטומאה ממנו, ולטהור שא"צ הוא אדרבה נופל ממנה ונטמא עכ"ל, וי"ל כמו לימוד פנימי' התורה בדורות הראשונים שהיו חזקים ביראת ה' לא היו צריכים לזה, משא"כ עכשיו מצוה לגלות כמ"ש הרח"ו, ולדברי הפנ"י הנ"ל ענין הרפואה זהו הגלות שבחר אברהם שעבוד תחת גיהנם כו', ועכ"ז למי שא"צ לרפואה כי תמים הוא עם ה' א"כ הירידה והבלבול הוא מבלבלו מעבודתו ומפרידו ויוכל ליפול ח"ו אבל מי שהוא חולה ובוחר במאכלים הרעים אזי הגלות והטרדא רפואה היא לו כי אז ישוב אל לבו כו', או י"ל כמו הפלסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור כו' אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה עי"ז כו' והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא כמו"כ ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל כו' כי לגבי ג"ק הטמאות הנה הטוב שבק"נ זהו מועיל כו'.

או יאמר ע"ד הסיגופים והתעניתים למי שא"צ לזה, הרי ארז"ל שהמצער נפשו נק' חוטא, ואדרבה חמרא וריחי פקחין, וזהו שמטמא את הטהורים, אבל למי שחטא והוא טמא, א"כ הסיגוף הוא לו רפואה וזהו שמטהר את הטמאים.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org