תשס9

הרע שנתערב והורכב בהניצוצי' דתהו ויתפרדו כל פועלי און ואז ישארו הניצוצי' כמו שהן וזהו ענין אפר הפרה שמבחינ' פרה פר ה' נשאר אפר פר א' שהוא העצמיות ושאר הג' יסודות אר"מ מתפרדים ממנו על ידי השריפה והיינו לשרוף ולכלות הדברים והכלי' שבהן מלובשות המדות דנה"ב לבטל רצונו מפני רצונו ית' ולהסיח דעתו מהן לגמרי ואז עצם המדות דנה"ב יתעלו בקדושה וכמ"ש בכל לבבך בשני יצריך ואיתא בזהר ודא הוא רזא מפני שהוא פלא איך שהרי יהופך לטוב אבל מ"מ כן הוא (ועמ"ש במ"א בדרוש שבת שובה ע"פ מי אל כמוך נושא עון כו' חד אמר מגביה כו') וזהו בחי' האפר שהוא מה שנתברר מק"נ דהיינו הניצוצי' שנפלו בה מעולם התהו ונתפשטו בק"נ שמתבררי' ונפרדי' מהרע ועולי' בבחי' מ"ן לשרשם שהוא שם ס"ג והוא בחי' רצוא ואח"כ צ"ל בחי' שוב ונתן מים חיים אל כלי מים הוא בחי' חכמה אך מים חיים הם ההולכים ונובעי' מתחת לארץ והיינו המשכת החכמה שנמשך מבחי' כתר סתימא דכל סתימין שיהי' נמשך בבחי' חכמה ומים חיים צ"ל נמשכים אל כלי היינו אותיות התורה ותשבע"פ מס' שבת ברכות הם כלים לאור א"ס המלובש שם. והאפר צ"ל ע"ג מ"ח שגם אחר בחי' השוב לא יתכבה הרצוא ויהי' רישומו ניכר וכענין בחי' בעל תשובה כמ"ש הרח"ו בשער תיקון עונות ספ"ב, ואחר שנשרפו הדינין ונעשו אפר מתמתקים ולכן הי' שורפים הפרה אדומה ונותנים אפר במצח כי שמה התחלת יסוד לעורר הזיווג כי הגבורות הם מ"ן עכ"ל. וזהו ענין אפר במקום הנחת תפילין, אלף הוא המתקה דה"ג הנק' פר, ומיתוק זה היינו ע"ד לאהפכא מרירו למיתקו שמהתאוה נהפך לרעותא דליבא לה' שזהו בחי' תשובה כו' (גם י"ל אפר ע"ג מ"ח הוא ע"ד לאתבא צדיקייא בתיובתא ועיין מ"ש לקמן פ' נשא בד"ה ה' יחתו מריבו כו' פי' וענין ויתן עוז למלכו עוז הוא בחי' גבורות ע"ד שמאלו תחת לראשי כו' ומזה יובן ג"כ ענין אפר הפרה. והנה ענין אפר ע"ג מ"ח הוא ע"ד במקום שבעלי תשובה עומדים כו' לכן הוא ע"ג מ"ח). וגם נודע דתשבע"פ היא בחי' גבורה שחורות כעורב וזהו כמו החסד שבגבורה כו' ועיקר תשבע"פ להפריד הרע כו'. וא"ש הלשון כחו בפיו כי מל' פה תשבע"פ קרינן לה. ופי' אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה, כי ימינך תרעץ אויב וכנ"ל שיניקת החיצונים הוא רק מקו השמאל. ולכן ארז"ל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org