תתפב

בגלגלתא להיות נמשך בחי' א"ס בנאצלים, וגם תיקון הראשון די"ג ת"ד נק' אל, ולכן עולה לגדולה כי החסד שלפני אצי' נק' גדולה כמ"ש פ' וישלח, אך דוקא כשמשפיל א"ע דהכתיב מי אל כמוך כו' לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים דוקא כמ"ש בוישלח שם בביאור דקטנתי כו', משא"כ כשמגביה א"ע ומ"מ אם חוזר בו כי לב נשבר ונדכה לא תבזה דהיינו אפי' אינו דכא בעצם רק נדכה כמ"ש בתורה ע"פ מי אל הנ"ל דלאזני'.

עוד נ"ל בענין וממדבר מתנה, דמדבר לשון דיבור, י"ל ענין הרשימו שהוא מצירופי אותיות רל"א שערים כנזכר אצלינו בביאור המבוא שערים ובביאור דשבתותי תשמרו, וא"ש דנק' מדבר שממה כי נסתלק האור וכו', וי"ל דזהו מדבר קדמות, כי גם א"ק נתהווה מרשימו זו כמ"ש בביאור ע"פ שבתותי תשמרו, וממדבר היינו שממשיכים תוס' האור חדש מהאור א"ס שלמעלה מהקו והרשימו כו' וזהו מעלת התורה על חיות העולמות, דחיות העולמות מהרשימו כמש"ש ע"פ בורא קדושים ישתבח שמך, משא"כ ע"י האותיות דתורה נמשך אוא"ס שלמעלה מהרשימו וזהו מתנה וכן שבת עליות א"ק באור שלמעלה מהרשימו הוא ג"כ מתנה טובה כו'.

באופן אחר וממדבר מתנה. עיין פ' נשא דתקס"ג איך עולם התהו נק' מדבר הגדול, וז"ש ימצאהו בארץ מדבר ובתהו, ולכן אינו מגדל צמחים כי תהו הסתלקות רצוא בלא שוב תוקף השמש הסיבי עיניך כו' וע' טע"מ פ' פנחס איך שהמשכות אורות דתהו בכלים דתיקון יש ב' בחי' ירושה ומתנה, שורש ותוס' הנ"ל, ונתבאר אצלינו בביאור דקדושים תקס"ב, איך כל ענין התו' להמשיך אורות דתהו בתיקון וזהו וממדבר יגיע לבחי' מתנה הנ"ל ולכן עולה לגדולה כי החסד דתהו בחי' גדולה כו' והיינו דוקא כשמשפיל א"ע שמתלבש בכלי דתיקון אבר מ"ה עפר ואפר, משא"כ חסד דישמעאל כו' כמ"ש במ"א.

ע' בענין וממדבר מתנה בזהר ומק"מ בפ' וילך.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org