63

עבודה דהתבוננות ואהבה ויראה הם שכל ומדות של נברא^לו, ואילו ע"י עסק התורה ומצות, שהם חכמתו ורצונו של הקב"ה, הרי "אור ה' ממש" מקיף ומלביש את הנפש "מראשה ועד רגלה"^לז.

ומטעם זה מדגיש אדה"ז שד' אותיות של שם הוי' בנפש הן "סדר השתל­שלות"^לח, שכוונת כולן היא להביא ל­"עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות" [ד"שכל הנעלם המרומז באות יו"ד. . בכחו לצאת אל הגילוי להבין כו'", ומ­ההתבוננות כו' "נמשכה עבודה האמיתית כו'"] — לרמז, שע"י "עסק התורה וה­מצות" מתגלה זה שנשמתו היא "חלק משם הוי' ב"ה".

ז. עפ"ז יש לבאר הטעם שאדה"ז מצרף הענין ד"להשכיל באמתתו" (חכ­מה) לענין ההבנה (בינה) [והיו"ד קאי על "שכל הנעלם" (כנ"ל סעיף ג)]:

לפי הנ"ל יש מקום לומר, שהעבודה הנרמזת באותיות י"ה ("שכל הנעלם. . מעמיק שכלו ומרחיב דעתו להתבונן. . אהבה ויראה כו'") הוא רק ענין של הכנה והקדמה ושורש ל"עבודה האמיתית ב­עסק התורה והמצות" עצמה, ולפ"ז, בכו­חות אלו (מצ"ע) לא נרגש באופן גלוי ש­הן "חלק משם הוי' ב"ה" (כיון שענינן — שכל ורגש של נברא, כנ"ל).

ועיקר השאלה הוא בנוגע לאות יו"ד — "שכל הנעלם":

בנוגע לאהבת ה' ויראתו (ובפרט כשהן "בבחי' התגלות לבו"^לט) יש לומר, דכיון ש"הם המתלבשים במעשה המצות להחיותם"^מ — ובפשטות, שהן גורמות חיות והתלהבות בקיום התומ"צ, שעי"ז הקיום הוא בתכלית השלימות — הרי נמצא, שגם הן חלק מ"עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות";

ואפילו בנוגע לההתבוננות בגדולתו ית' (דבינה) יש לומר, ע"פ הידוע שה­מוחין אינם רק השורש ומקור אל המדות (הנולדות מהם), אלא שהם החיות של ה­מדות (דככל שתתגדל ההשגה בטיב הד­בר, כך תתגדל מדת האהבה והתשוקה אל הדבר ההוא כו') — וא"כ, גם "בינתו והתבוננותו"^מא הן חלק מה"עבודה האמי­תית בעסק התורה והמצות";

אבל בנוגע לענין החכמה, שהיא רק

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org