ה"א", היינו שההתבוננות בגדולת ה' (עם אהבת ה' ויראתו הנולדות מן ההתבוננות) מביאה ל"עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות. . אותיות וא"ו ה"א" (משא"כ למעלה כתב רק "ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה כו'").
ובהסברת הדבר יש לומר:
כוונת אדה"ז כאן היא לבאר איך שישראל הם "חלק משם הוי' ב"ה", שמזה מובן שאין הכוונה רק שבנשמת האדם יש דוגמתכד ד' אותיות שם הוי' שלמעלה לפי ששרש נשמתו הוא משם הוי' (ועשר כחות הנפש משתלשלים מעשר ספירות העליונותכה ה"נרמזות בשם הוי' ב"ה")כו — אלא שד' אותיות הוי' עצמן מאירות בנפש האדם, כפי שהיא מלובשת בגוף האדםכז.
והנה הנשמה עצמה, אף ששרשה משם הוי', הרי (כפי שביאר אדה"ז לעיל בהפרקכח) "ירדה בסתר המדרגה. . ע"י בחי' האותיות שבמאמרכט נעשה אדם וכו' כדי להתלבש בגוף עוה"ז התחתון" (שזהו ע"י שם אלקיםל). ולכן לא נרגש בהנשמה עצמה (כפי שירדה למטה) שד' "אותיות" שלה הן הן ד' אותיות שם הוי' המאירות בה.
וגילוי ענין זה (שד' אותיות של הנשמה הן ד' אותיות שם הוי' המאירות בה) הוא ע"י עסק התורה והמצותלא, כי תורה ומצות הן חכמתו ורצונו של הקב"ה, ואורייתא וקוב"ה כולא חדלב, ולכן, ע"י עסק התורה והמצות מתגלה בהנשמה שאמיתית מציאותה היא — "חלק משם הוי' ב"ה"לג.
ויש לומר, שזהו דיוק ל' אדה"ז כאן "ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות": אין הכוונה רק שאז "עסק התורה והמצות" הוא בשלימות ובאמת (כיון שנעשים מתוך אהבת ה' ויראתו כו')לד, אלא ש"עסק התורה והמצות" נק' "עבודה האמיתית" (גם) לגבי ההתבוננות בגדלות האל ואהבת ה' כו'לה. לפי שה