ר"ה (תשנ"ב)

ר"ה (תשנ"ב)

א. כתב רבינו הזקן בסידורו ב"סדר תקיעות": "אחר קריאת התורה^א יכין עצ­מו לתקוע בשופר ויאמר^ב קאַפּיטיל זה [מזמור מז שבתהלים] ז' פעמים".

ובפשטות אומר כאן אדמו"ר הזקן ב' ענינים שונים: (א) "יכין עצמו לתקוע ב­שופר"; (ב) "יאמר קאפיטיל זה ז' פעמים".

[ובפרט שמקורם של שני הענינים הוא בב' מקומות שונים, דמ"ש "אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר" מקורו בפרי עץ חיים^ג ומשנת חסידים^ד, וב­מקומות אלו לא הובא ע"ד אמירת מזמור מז; ואילו ענין אמירת מזמור מז מקורו בסידור האריז"ל^ה, אבל שם (אף שהובאו הכוונות לתקיעת שופר) לא נמצא כלום ע"ד ההכנה לתק"ש — "אחר קריאת התו­רה יכין עצמו לתקוע בשופר"].

וצ"ע, מדוע סתם אדמו"ר הזקן "יכין עצמו לתקוע בשופר", מבלי לפרש אופן ההכנה.

והנה בפע"ח ומשנת חסידים שם ממ­שיך "(יכין עצמו כו' לתקוע בשופר) לעורר הזעיר אנפין כו'", ומפרט הכוונה הכללית (ע"ד הסוד) של תק"ש, שמזה מובן, שההכנה ("יכין עצמו") שייכת לכוונת דתק"ש, שצריך להכין את עצמו באופן שע"י תק"ש וכוונות שלו יתעורר הז"א כו'.

ואם הטעם שלא העתיק אדמו"ר הזקן כוונות תק"ש בסידור, הוא כמנהגו בסי­דורו בכלל שלא העתיק כוונות האריז"ל, לפי שאינם דבר השווה לכל נפש^ו — לא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org