82

מתאר "דרך הנגב" בלשון "דרך האת­רים" (הדרך "שהלכו בה המרגלים") נרמז גם ע"ד השמועה "שנסתלקו ענני הכבוד". כי עד אז היתה הליכת בנ"י במדבר על פי העננים שהלכו לפניהם "לנחותם הדרך"^לח, ועתה שנסתלקו הענ­נים^לט, איך ידעו ישראל היכן ללכת? וע"ז אומר הכתוב שהלכו "דרך האתרים" — שהלכו בדרך סלולה, שסללו המרגלים. וזהו ששמע הכנעני, שבנ"י אין להם ענני הכבוד לנחותם הדרך (שלכן הולכים בדרכם של המרגלים), וכיון שנסתלקו ענני הכבוד (שהיו מגינים על ישראל^לט) — "וילחם בישראל"^לט.

ד. ועוד יש לומר, ע"פ דברי ה­תיב"ע כאן בפירוש "דרך האתרים" — "אורח אלליא אתר דמרדו במארי על­מא" [דרך המרגלים, מקום שמרדו בה']. דכיון ששמע העמלקי שזהו המקום שבו מרדו בה', לכן יצא ללחום עם ישראל בחשבו שהוא "מקום^מ מוכן לפורע­נות"^מא.

ויש לומר, שהדגשה זו (שהיא הדרך שהלכו בה המרגלים, מקום מוכן לפור­ענות) היא בהמשך לפרש"י על "וישמע הכנעני", שכ' "ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפור­ענות", דלכאורה מהו כפל הלשון ב­פרש"י^מב? אלא שהם ב' ענינים: א) "מעולם רצועה מרדות כו'" היינו סתם שנאה לישראל, שהיא "מעולם". ב) "מזו­מן בכל עת לפורענות" היינו שמזומן בכל עת לנצל כל "עת לפורענות" ליש­ראל לפגוע בהם.

וכדמצינו שני ענינים אלו במלחמתם בפעם הא', אשר (א) "בא. . להזדווג לישראל קודם לכל האומות"^מג, שזה מורה על גודל שנאתו לישראל יותר מכל האומות, (ב) הי' אז זמן לפורענות, כפרש"י^מד שמלחמת עמלק באה לאחרי "ריב^מה בני ישראל. . נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו".

וכן בנדו"ד, שזה שעמלק בא אז להלחם עם ישראל (במות אהרן) הוא מפני שתי סיבות: א) סתם שנאה ליש­ראל, אלא שכ"ז שהיו ישראל מוגנים בעננים לא היתה אפשרות להלחם בהם, משא"כ עתה שנסתלקו ענני הכבוד^מו. ב) מיתת אהרן היתה עת פורענות לישראל, כפרש"י^מז "שמפני שנתחברו כאן להת­קרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה".

וזהו ההמשך בפרש"י, שזה שעמלק בא להלחם עתה בישראל הוא מפני שתי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org