210

חוקת הפסח ובזה נאמר^מו זאת חוקת התו­רה ואי אתה יודע איזו חוקה גדולה מזו. . מי גדולה הפרה שאוכלי פסח צריכין לה":

השקו"ט "איזו חוקה גדולה" — פסח או פרה — היא בהתאם לב' הדיעות בגמ'^מז, אם צדיקים גמורים גדולים מבעלי תשו­בה, או שמקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים עומדין שם. ומסיק ה­מדרש שפרה גדולה לפי ש"אוכלי פסח צריכין לה", והיינו דתשובה גדולה^מח, כי גם צדיקים (אוכלי פסח) צריכים לעשות תשובה^מט (פרה).

ה. ועפ"ז יש לבאר פלוגתת רבי לוי ור"ח בר חנינה הנ"ל (בטעם הדין דאין מפסיקין בין פרה להחודש) בפנימיות ה­ענינים:

בענין זה, שגם צדיקים צריכים לעשות תשובה, מצינו שני זמנים: א) תשובת ה­צדיקים בעבודתם עתה (בזמן הזה). ב) משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא^נ, שעילוי זה, מה שצדיקים "יזכו למעלת התשובה"^נא — "יהי' אחר ביאת המשיח דוקא"^נא.

ויש לומר, שהם שני אופנים בתשובת הצדיקים:

תשובת הצדיקים בזמן הזה היא תשובה "על הריחוק"^נא, דאע"פ שמדובר בצדיקים שאין בהם חטא ועון (ועד שאין בהם רע כלל), מ"מ, כיון שהם נשמות בגופים, ה"ה "רחוקים" מהשם בערך לקרבת נשמותיהם קודם ירידתן למטה, וכמ"ש בספר ה­תניא^נב דגם "צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה רבה בתענוגים לא יגיע למעלת דביקותו בה'. . בטרם ירידתו לעוה"ז ה­חומרי לא מינה ולא מקצתה ואין ערך ודמיון ביניהם כלל. . שהגוף אינו יכול לסבול כו'".

ויתירה מזו כתב בספר התניא^נג, דגם "נשמת. . צדיק גמור עובד ה' ביראה ו­אהבה בתענוגים אעפ"כ אינה בטילה ב­מציאות לגמרי. . רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו" (וכלשונו במ"א^נד "יש מי שאוהב").

וזהו ענין תשובת הצדיק, שריחוקו מה' הוא דבר המעיק ומיצר לו מאד^נה. דאע"פ שהיותו במצב זה הרי זה שלא באשמתו כלל, שהלא כך נברא [ויש לומר, דזה גו­פא שנברא באופן ד"יש מי שאוהב" הוא לטובתו, כי דוקא עי"ז ישנה בעבודתו ה­מעלה דבחירה חפשית^נו, שבהיותו מצי­אות, "דבר בפני עצמו", הוא בוחר בהשם ותורתו כו'], מ"מ, מצד גודל צמאונו להיות דבוק בהשם בתכלית, ה"ה רוצה שנפשו תשוב למעמדה ומצבה הקודם, "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה"^נז, כדי "

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org