50

מציאות; ולעומת זאת, העבודה דחציו השני של החודש היא — הוספה בהבי­טול, בשלילת המציאות, אשר עי"ז באים לעילוי שבאין ערוך להאור — אותי אתם לוקחים, "לוקחים" את ה"מאור".

וזהו ענין מולד הלבנה בר"ח — שע"י עבודת הביטול בחציו השני של החודש עד לתכלית הביטול והעלם הלבנה לגמרי (ברגע שלפני המולד), אזי נעשה הענין ד"יחוד שימשא וסיהרא"^עה, היחוד עם ה"מאור", שמעלתו באין ערוך לגבי מעלת האור.

[ולדוגמא — החילוק בין תלמיד ב­ריחוק מקום מרבו ומפרש דבריו ו­מוסרם לאחרים, לכמו שהוא עומד לפני רבו ומקבל תורתו ממנו, דמובן דכאשר הוא לפני רבו, הרי הוא בטל לגמרי כדי שיוכל לקבל תורת רבו ואז הוא במעלה נעלית ביותר^עו].

יא. עפ"ז מובן הקשר ד"מכאן ואילך" מוסיפים בלימוד התורה בלילות לט"ו באב שבו קיימא סיהרא באשלמותא:

תוכן ענין לימוד התורה בלילות הוא כדי לזכות בכתר התורה כנ"ל, דהיינו להגיע ל"מאור"^עז שבתורה, קדושת התורה והשכינה שבתורה (כנ"ל ב­ארוכה), שהיא למעלה באין ערוך מ"אור" התורה, ולהגיע לזה הוא דוקא ע"י לימוד התורה בלילה, מתוך לילה ונמיכות הרוח ושפלות, ענין הביטול.

ולכן דוקא "מכאן ואילך" — לאחרי מילוי הלבנה דט"ו באב, מתחילה שלי­מות נעלית יותר, לימוד התורה בלילות כפי' הנ"ל הבא ע"י הענין כפשוטו, ש­עי"ז מגיעים ל"מאור" שבתורה.

ויש לומר, שזהו גם הקשר בין חודש אב להמשכו חודש אלול — שבחודש אלול הוא הזמן של "מלך בשדה", כמשל הידוע של רבינו הזקן^עח, שבאלול הקב"ה מקבל כאו"א מישראל בסבר פנים יפות, כמו "מלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב­שדה" — כי עבודת הביטול בחציו השני של חודש מנחם אב (שבו ובחותמו דוקא מברכים חודש אלול) — תכלית השלי­מות בענין הביטול, ביטול הבא לאחרי תכלית העילוי ד"קיימא סיהרא באשל­מותא" כפי שהוא בחודש מנחם אב (כנ"ל) — היא ה"כלי" לגילוי ד"מלך בשדה" בחודש אלול, ע"ד וכמש"נ "מרום^עט וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח"; "ואל^פ זה אביט אל עני ונכה רוח" דוקא,

והקב"ה מקבל כאו"א מישראל "בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות ל­כולם"^פא, וממלא כל בקשותיהם ומשא­לות לבבם לטובה ולברכה, לכתיבה וחתימה טובה, ונכתבים ונחתמים לאלתר לחיים^פב, ובאופן של "מוסיף חיים על חייו", עד — לחיים הנצחיים והאמיתיים בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ה)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org