עקב
261
במענה למכתבו מכ"ה כסלו, נר ראשון דחנוכה ושואל,
א) להנאמר בקדיש "קדם אבוהון דבשמיא" בלשון נסתר, שלכאורה מוציא החזן א"ע וכן את הנוכחים מהנ"ל.
הכתוב "אבוהון", בא בהמשך להאמור מקודם לזה "דכל בית ישראל", שזהו כולל גם את הנוכחים והש"ץ. כן הנאמר בנוסח קדיש דרבנן "מן קדם אבוהון דבשמיא", בא בהמשך להתחלת הפסקא "על ישראל", ובכלל בחרו בלשון האמור (ככתוב בספר אבודרהם) מפני שכן הוא לשון חכמינו ז"ל (במשנה ר"ה סוף פרק ג' בכ"מ)...
להשאלה* ע"ד הפסק באמצע התפלה בתיבות טאַטע וכיו"ב — ראה נימוקי או"ח (להגה"צ וכו' ממונקאטש) לסק"א. אבל מובן דלא כל הרוצה ליטול את השם כו'.
... לכתבו במרז"ל מפני מה כו' לכוון בשם — (לכאורה מקומו שוח"ט סו"ס צא — ודלא כגירסתנו. וצ"ע) — עי' הפי' בשער הק"ש ד"ה איתא בספרי (בסידור אדה"ז) וכן בשרש מצות התפלה — לאדמו"ר הצ"צ — פ"ז.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לד
- Id
- rh-tsctccd5
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.