12

חני תגר" שעוסק בדילי' כש"אין מביאין לו", ומרויח רווחים חדשים.

וטעם החילוק שבין מלאכת המשכן ומינוי דיינים — מובן בפשטות:

בהציווי על עשיית המשכן נאמר^כב "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו", "בתבניתם אשר אתה מראה בהר", שהיתה הוראה מפורשת ומפורטת בכל פרטי עשייתם — ולכן מספיקה "תבונה" סתם להבין מראיית תבניתם כיצד לעשותם בפועל — ואין צורך בתבונה באופן של חידוש, מאחר שאין מחדשים דבר;

משא"כ בנוגע לדיינים לשפוט את ישראל בכל מיני מצבים ותנאים ובמשך כל זמן הדיינות, ולדון בשאלות וענינים שלא נתפרשו בתורה, שלכן יש צורך לדמות מילתא למילתא וכו', להבין ולהסיק מעומקה של תורה באופן של חידוש ממש — צ"ל "מבינים דבר מתוך דבר" באופן של חידוש.

[ובפרט ע"פ פרש"י בפסוק שלפנ"ז^כג, "שהיו ישראל טרחנין. . רואה את בעל דינו נוצח בדין (ואז) אומר יש לי עדים להביא יש לי ראיות להביא כו'", שודאי שהיו צריכים ישראל לדיינים "נבונים" שיוכלו לטפל עם בעלי דין "טרחנין" כאלה הבאים בטענות וראיות המתחד­שות אך זה עתה].

— ו"נבונים" כאלו (שמבינים דבר מתוך דבר כ"שולני תגר") — אמר משה רבינו — "לא מצאתי".

ד. ועפ"ז מבאר רש"י עוד תמי' בכללות הענין ד"נבונים לא מצאתי":

מובן ופשוט, שבקשת משה "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשב­טיכם" — למנות דיינים שיש בהם מדות אלו דוקא — היתה בהתאם לרצון השם. ומפורש בפרש"י^כד שדברי משה "לא אוכל לבדי גו' איכה אשא לבדי גו'" — "לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקב"ה".

[ואף שפרש"י^כה שכל "שבע מדות" הדרושות לדיין "אמר יתרו" (ולא רק אותן המנויות בפ' יתרו^כו "ואתה תחזה גו' אנשי חיל גו'") — הרי פשיטא שמשה לא הי' מסכים לדבריו לשנות סדר הנה­גת משפט העם בלי הסכמת הקב"ה, וכמ­פורש בפרש"י עה"פ^כז "איעצך. . וצוך אלקים" — "המלך בגבורה אם יצוה כו'", וא"כ ודאי שגם על פרטי הדברים היתה הסכמת הקב"ה].

וכיון שכן תמוה — כיצד יתכן ש­הקב"ה הסכים שאחד מתנאי הדיין הוא שצ"ל "נבון", כאשר לא היו "נבונים" ב­אותה שעה בין בנ"י — "נבונים לא מצאתי"?

וע"פ הנ"ל יש לומר, שהתואר "נבו­נים" כנ"ל כולל שני סוגים זה למעלה מזה: א) נבונים סתם — "מבין דבר מתוך דבר" (כפי שהי' אצל עושי מלאכת המשכן), ב) "נבונים" בתכלית השלימות — "כשולחני תגר", באופן של חידוש, כנ"ל בארוכה. וכוונת רש"י ב"נבונים לא מצאתי" היא להסוג הנעלה ד"נבונים" (שבזה האריך רש"י לפנ"ז, כנ"ל), אבל מובן ופשוט שהדיין צ"ל (עכ"פ) במעלה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org