משה, ומה שנאמר "וישלח ישראל" הוא לפי שהשליחות היתה בשביל ומכל עם ישראל, ונעשית בפועל על ידי משה — ככל הדברים הנוגעים לכלל ישראל שהיו ע"י משהכ.
ועפ"ז — השליחות לסיחון והשליחות למלך אדום אין ביניהם הבדל, אלא רק שינוי בלשון הכתובים.
וזהו מה שמדייק רש"י — "ובמקום אחר תולה השליחות כו'", שכוונתו, שהשאלה בשינוי לשון הכתובים כאן אינה בנוגע למה שאירע בפועל (אם משה שלח המלאכים או ישראל), כ"א רק במי תולה הכתוב השליחות, כלומר, מה טעם לשינוי לשון הכתוב — דגבי אדום תלה הכתוב השליחות במשה, וכאן תלה הכתוב השליחות בישראל,
ובפרט שלכאורה איפכא מסתברא, דאם בהשליחות למלך אדום, שבה מודגש בהכתובים שהשולח הוא כלל ישראל ("כה אמר אחיך ישראל"), נאמר שם "וישלח משה", עאכו"כ שהי' צריך לומר כן בשליחות לסיחון (שאין בה הדגשה זו).
ד. והנה לכאורה הי' מקום לבאר שתליית השליחות במשה או בישראל אינה רק ענין צדדי (— בלשון הכתוב), אלא זה מבאר מי הי' יוזם השליחות (דמכיון שהשליחות באה ביוזמתו, הרי שהשליחות תלוי' בו)כא.
וזהו טעם החילוק שבאדום תולה הכתוב השליחות במשה, וכאן — בישראל, כי שאני השליחות למלך אדום מהשליחות למלך סיחוןכב:
גבי אדום היתה השליחות ע"פ ציווי ה'כג, ולכן תולה הכתוב השליחות במשה, שהוא עבד ושליח השם ששומע הוראת הקב"ה ומקיימן בפועל (ועד שאין הכתוב צריך לכתוב שהשם ציוהו על כך, כי מובן מאליו שכן הוא, וכדמצינוכד בכמה מקומות שלא נאמר בתורה ציווי