112

לאחר צאתו ממדינה ההיא), מ"מ לא נגרע עי"ז ח"ו מההתענינות וההשתדלות בטובת היחיד והפרט ברוחניות וגם ב­גשמיות, ועד שהניח את עצמו בשביל טובתו של איש פרטי, אף שהאיש שהי' מטיב עמו הנה לא זו בלבד שלא הי' כלל בסוג של "חבירו בתורה ומצות"^מז, אלא שהי' שלא בערכו כלל.

ומעלה זו ממשיך נשיא הדור לכאו"א ההולכים בדרכיו, ועוסקים בהרבצת ה­תורה וחיזוק הדת, שיוכלו לעסוק ולפ­עול בהפצת היהדות והמעינות לכלל ולצבור, וביחד עם זה שלא לגרוע בה­השתדלות לטובת הפרט.

ועל ידי העבודה באופן הנ"ל פועלים הגאולה לא רק דכלל ישראל כולו אלא גם דכל אחד ואחת בפרט [וכמו שהי' בגאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ב י"ג תמוז, כמו שמדייק במכתבו הידוע^מח "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה, כי כל איש ישראל (מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצות) לבו תמים עם ד' ותורתו"] —

שהקב"ה גואל לא רק את כלל ישראל, אלא את כאו"א, כמ"ש^מט "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל", כל יחיד בפני עצמו, וכפרש"י^נ שהקב"ה "אוחז בידיו ממש איש איש", וכולם מתאחדים יחד ב"קהל גדול" ש"ישובו הנה"^נא בגאולה האמיתית והשלימה, בעגלא דידן ממש.

(משיחות ש"פ קרח תשמ"ז, י"א ניסן תשל"א)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org