108

וע"פ הנ"ל יש לומר, שהשינוי בפעם הב' הוא בהמשך לבקשת משה "אל תפן אל מנחתם".

והביאור בזה:

לאחרי ש"ויחר למשה מאד ויאמר גו' אל תפן אל מנחתם", שהכוונה בזה (כנ"ל בארוכה) ש"אל תפן (כלל) אליהם", שלא יענשו מפני שהקטירו קטורת זרה אלא מחמת מרדם כו' — קס"ד לומר, שע"י בקשה זו פעל משה שלא יהא נחשב כלל כמעשה של הקטרת קטורת (אפילו קטורת זרה)^*23, ולכן הוצרך הכתוב ל­הדגיש שאעפ"כ הי' כאן מעשה של הקרבת קטורת — "והקרבתם לפני ה'"^כד (ולכן מפרש הכתוב שגם אהרן הקטיר קטורת, שזה מדגיש שזהו גדר של עבודת הקטורת, השייכת לכהונה).

וההכרח שהי' בגדר הקטרת קטורת — כי מפורש אח"כ בפרשה שהמחתות שבהן הקריבו הקטורת נתקדשו, כדיבור ה' למשה^*24: "אמור אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות גו' כי קדשו", ובפרש"י "כי קדשו — המחתות ואסורין בהנאה שהרי עשאום כלי שרת"^כה, ואת"ל שבפועל לא היתה הקטרתם אפילו בגדר קטורת זרה, איך נתקדשו המחתות, ולכן זקוק הכתוב להודיע כאן שמ"מ היתה כאן פעולה של הקרבת קטורת^*25.

[משא"כ בציווי הא' בתחילת הענין, הרי שם אין צורך להדגיש שזוהי עבודת הקטורת, כי עדיין לא ביקש משה "אל תפן גו'". וי"ל, דשם נוגע להדגיש רק המציאות של קטורת, כי עצם הענין של קטורת (גם לולא העבודה שבזה) יש בו כדי לבחון מיהו "הקדוש" אשר בו "יבחר ה'", וכדיוק לשון רש"י^כו שמשה אמר לקרח ועדתו "הא לכם תשמיש חביב מכל. . וסם המות נתון בתוכו", כלומר, המעלה היא שהוא "תשמיש חביב", ולאידך "סם המות נתון בתוכו", שלכן אלה שלא בחר בם השם — "(כול­כם) אובדים"].

ד. אמנם רש"י אינו מסתפק בפירוש זה, כי עדיין ישנם כמה קשיים ביישוב דברי הכתוב:

מפשטות המשך הכתוב "ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם", משמע שבקשה זו יש בה חידוש כללי לגבי הענין המדובר בפרשה דהיינו ה­ערעור על כהונת אהרן, ומסתבר שאין משה צריך לבקש בקשה מיוחדת ש­הקב"ה יעשה ככל הדרוש לשלול את המחלוקת והערעור על הכהונה.

ולכן מתאים יותר לפרש שהיתה זו בקשה מיוחדת על ענין שאינו שייך (מצ"ע) לעצם פעולתם ומחלוקתם על אהרן.

ובכלל דוחק לומר שכל בקשת משה היתה רק על אופן שלילת קבלת ה­קטורת שלהם.

ובגלל קשיים אלה (שאינם רק קשיים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org