בשום זמן אפילו בהיותו ישןסז רק בכניסתו למרחץ, לכך ראה דוד עצמו ערום במרחץ ולא בהיותו ישן כי אז הי' לו ט"ק כנ"ל"סח.
והיינו כי ע"פ כתהאריז"ל אין תקנת הט"ק בעיקרה בשביל קיום מצות "וראיתם אותוסט וזכרתם את כל מצות ה'"].
ח. ועוד י"ל בזה, ע"פ דיוק בלשון כהאריז"ל שם: בשער הכוונותע מביא ענין זה בתור הנהגת האריז"ל עצמו אבל לא הורה בפירוש שכן צריך לנהוג כאו"אעא. וגם בפע"ח כתב "הי' נוהג מורי. . כשהי' לובש הציצית קטן כמו בשעה שהי' עולה כו' אז הי' מעטף בו ומורידו מן הגוף כדרך לבישתו, אמנם זה השינוי הנ"ל הוא כי הט"ג הוא למעלה כו' והט"ק הוא תחת כל המלבושים", וממשיך "שלא כדעת קצת מקובלים כו'". והיינו, דגם לפי המקובלים יש מקום ללבוש הט"ק למעלה מן הלבושים, אלא שהנהגת האריז"ל עצמו לא היתה כןעב.
ובטעם הדבר י"ל: גם לפי מ"ש בכתהאריז"ל, ישנו גם בט"ק הענין ד"וראיתם אותו", אלא שחלוק גדר "וראיתם אותו" בט"ק מבט"געג:
בט"ג "שהוא בחי' חיצוניות כו'", גדר "וראיתם אותו" הוא כפשוטו — ראי' בחיצוניות, כי זה נוגע להנהגה חיצונית "שלא יזדמן חטא לידו"עד, ויבוא לידי שמירת כל המצות; משא"כ בט"ק ש"הוא בחי' הפנימיות"עה, גדר "וראיתם אותו" הוא ראי' פנימית, והיינו ראי' והסתכלות בפנימיותו, קדושת ועליית האדם עצמו למעלה נעלית יותר במצות.
ועפ"ז מובן מה שכו"כ מבנ"י, וגם מהחסידים לובשים הט"ק תחת הבגדים — ונזהרין שהציצית יראו מבחוץ, בהתאם לפס"ד אדה"ז בשלחנו, ולא כפי הוראת אדה"ז עצמו שיש לנהוג כהמקובלים נגד הפוסקים
— כי הנהגה זו של האריז"ל, אינה הוראה לרביםעא, כי בנ"י זקוקים לזכירת כל המצות כפשוטהעא, הן בסו"מ שלא יזדמן חטא על ידועו, כבהמשך הכתוב "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם"עז, והן בוע"ט,