מנוחה ומרגוע בכדי "שירבו בחכמה", שעי"ז הגיעו לשלימות דביקות הנפש כו'סא. ולאחרי זה, בדור הבא, בדור ודרגא חדשה, נכנסו לא"י לקיים ציווי ה', הן בעצם הכניסה והן בקיום המצות מעשיות שבארץ, שדוקא בזה נרגש ענין "עושה האמת מפני שהוא אמת".
וי"ל שזהו גם תוכן דברי יהושע וכלב במענה אל כל עדת בנ"י*61 "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו גו'" — שהכניסה לארץ קשורה עם "חפץ בנוסב ה'", זהו חפץ ורצון ה', ובמילא בקיומו מתגלה "חפץ בנו ה'", דביקות בנ"י בה' באופן נעלה יותר מהדביקות שע"י "ירבו בחכמה" שבמדבר.
ט. והנה הרמב"ם בדברו על זה ש"עושה האמת מפני שהוא אמת" מסיים "וסוף הטובה לבוא בגללה". ולכאורה מה ענין סיום זה לכאן — הרי מדובר בחכם כזה שאינו חושב כלל על הטובה שמגיע לו מעבודתו.
ויש לומר, שזה מובן מדיוק לשון הרמב"ם "וסוף הטובה לבוא בגללה"סג, והיינו דכאשר עבודתו היא באופן כזה ש"עושה האמת מפני שהוא אמת", אזי גם הטובה הבאה היא נעלית יותרסד מטובת עוה"ב ע"ד הרגילסה, ובמילא גם מצד ענין ההתקשרות ודביקות נפשו בה' ה"ה מגיע לשלימות נעלית יותרסו בזה — ממי שלימוד התורה וקיום המצות שלו הוא באופן שיש לו מבוקש של התקשרות ודביקות בה'.
ועפ"ז יש לבאר המשך דברי יהושע וכלב, שאמרו (לפנ"זסז) "טובה הארץ מאד מאד"סח, אף שע"י אופן העבודה במדבר, לימוד התורה באופן שהיו פנויים בחכמה, זוכים "לראותסט בטוב ה' בארץע חיים" — עוה"ב שהוא "טובה גדולה עד מאד ואין לה ערך בטובות העוה"ז", אשר "אותה הטובה גדולה עד אין חקר ואין לה ערך ודמיון הוא שאמר