83

את מטרת בואם, שבאופן זה יצליחו ל­בצע את מטרתם מבלי שיוודע לזה ש­יכול למנעה [ע"ד שמצינו לעיל בנוגע ליוסף ואחיו — "ויאמר^מט אליהם (יוסף לאחיו) מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדוני ו­עבדיך באו לשבר אוכל", היינו, שלדב­רי יוסף העלימו את המטרה האמיתית שבגללה באו למצרים ("לראות את ערות הארץ") באמרם שבאו "לשבר אוכל"].

ונמצא, שענין הריגול כשלעצמו דו­רש הנהגה של ערמה והסתרת האמת, ו­רק עי"ז יכולים להצליח בביצוע ה­ריגול.

וזהו הטעם לזה שמשה רצה ששליחו­תם תהי' מוגבלת רק לחלק המעשה, "לתור את ארץ כנען", מבלי שייעשו "מרגלים", יכנסו בעצות ותחבולות של ערמה והסתרת האמת, ועד שעלולה ל­הרחיקם ממדת האמת וכו'. ואפילו כש­כוונתו לכתחילה היא לשם מטרה טובה, לחשוב מחשבות ותחבולות של "עצה טובה" [ולפעמים מוכרחים לשלוח מרג­לים, כי בלאה"כ אא"פ (ע"פ טבע) לנצח האויב, שלכן, כנ"ל, שלח משה לרגל את יעזר] — מ"מ, סו"ס הרי מדת הערמומיות (והסתרת האמת) יכולה להוריד את ה­אדם מדחי אל דחי, ודרושה זהירות יתי­רה שלא יכשל כו'^נ.

ולכן, לאחרי שהרגיש משה שהאנשים ההם מחזיקים את עצמם ל"מרגלים" — התפלל (תיכף) על יהושע (תלמידו^נא), "י"ה יושיעך מעצת מרגלים" — שלא יהי' לו חלק בעצתם (גם אם היא "עצה טובה"), כדי שלא תהי' לו שום שייכות ל"עצת מרגלים"^נב.

ו. ויש להמתיק הענין ע"פ המבואר בחז"ל, שמדתו של משה היא מדת האמת — "ואמת זה משה"^נג (שלכן ניתנה תורה על ידו, כי זהו ענינה של תורה — "תורת אמת"^נד). ולכן, כדי להיות שלוחו של משה — שלוחו של אדם כמותו, "כמותו דהמשלח ממש"^נה — א"א שתהי' אצל ה­שליח שום נטי' ממדת האמת.

וזהו ששליחותו של משה היתה רק "לתור את הארץ" ולא "לרגל אותה" — כי בענין עיקרי זה, שליחות בשייכות לכניסה לארץ, הי' צ"ל כח המשלח (כחו של משה) באופן גלוי^נו,

ועי"ז שהשלוחים נטו מקו שליחותם והחזיקו את עצמם למרגלים, נתבטל בהם כח המשלח — כי נוסף על ביטול השליחות מצד השינוי, דעי"ז ששליח משנה את שליחותו (בענין עיקרי) בטלה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org