שיחה ב
51
כבר מפורש לעיל בפ' בחוקותי ריבוי הברכות המגיעות לבנ"י כשמקיימים תומ"צ. וכאשר לומדים ע"ד מצות ברכת כהנים, שיש ברכה מיוחדת שעל הכהנים לברך את בנ"י — מתעוררת השאלה: מהו החידוש בברכת כהנים לגבי הברכות שהקב"ה כבר הבטיח להם בתורתויא?
ואין לומר שכל החידוש בברכת כהנים הוא, שבה מתברכים גם אלה מבנ"י שמצד הנהגתם בשמירת התומ"צ אינם ראויים לברכה — כי פשיטא שיש חידוש בברכת כהנים גם לשומרי תומ"צ, המובטחים בכל הברכות המנויות בפ' בחוקותי; ואדרבה — מסתבר שלהם יתרון בברכה מיוחדת זויא.
וזהו הטעם שלא פירש רש"י "יברכך" כהפירוש (הראשון) בספרי, דקאי על "ברכה המפורשת" — דאדרבה, היא הנותנת שאאפ"ל (ע"ד הפשט) שזוהי הברכה דברכת כהנים: מכיון שזוהי ברכה "מפורשת" (שהקב"ה הבטיח בתורתו ברכה זו) — הרי מובן שאין זו הברכה שהכהנים מברכים את בני ישראל.
אמנם מטעם זה גם אין מקום לפרש "יברכך בנכסים" (או "בממון", או אפילו "בעושר") כבבמדב"ר ובתנחומא — כי גם ברכה זו כבר כלולה בברכות המנויות בפ' בחוקותי; ויתירה מזו — לעיל בפרשתנויא נאמר שהשכר על נתינת מתנות כהונה הוא — "לו יהי' ממון הרבה".
ולכן פרש"י "שיתברכו נכסיך", והיינו, שבנכסים שיש לו להאדם כבר ("נכסיך"), תשרה ברכה מיוחדת, שיתברכו ויתרבו יותר מכפי מידתם וטבעם הם, והיינו ברכה והשפעה שלמעלה מדרכי הטבע. ע"ד שמצינו ביצחק — "וימצא בשנה ההיא מאה שערים"יב, דאע"פ ש"הארץ קשה והשנה קשה", "עשתה על אחת שאמדוה מאה"יג — ברכה שלמעלה מדרך הטבעיד.
וזהו החידוש בברכת כהנים לגבי הברכות דפ' בחוקותי, דעיקר הברכות דפ' בחוקותי הוא בענין ריבוי הטוב בכמות ("דיש מרובה"טו) שיושפע לבנ"י ע"י קיום התומ"צ, משא"כ ברכה זו היא מיוחדת — שהנכסים שכבר נמצאים ברשותו של האדם, הם עצמם מתברכים ומתרביםטז פי כמה, באופן שלמעלה מהטבעיז.
ואע"פ שכבר מצינו כעין ברכה זו גם בפ' בחוקותי, כפרש"י עה"פיח "ואכלתם
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לג
- Id
- rh-aqbwvenh
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.