43

שיש במאמר זה גם ענין והלכה בפ"ע.

וביותר אינו מובן: הרמב"ם אינו מפרש במה "ממזר ת"ח קודם לכהן גדול ע"ה" — אע"פ שמפורש במשנה^יד, שהובא שם ענין זה, ד"כהן קודם ללוי לוי לישראל. . אימתי בזמן שכולם שווים אבל אם הי' ממזר ת"ח וכה"ג ע"ה ממזר ת"ח קודם", בהמשך להדין^טו ד"האיש קודם לאשה להחיות ולהשב אבידה כו'"^טז — וברמב"ם אין כאן שום הלכה כ"א רק ראי' וחיזוק להלכה הקודמת.

ג. ויש לומר הביאור בזה^יז:

"כתר תורה" מורה על ענין ה­"רוממות" שהתורה פועלת באדם הלומד תורה, כדברי ר' יוסף^יח בנוגע למ"ת "אי לא האי יומא דקא גרים כו'", "שלמדתי תורה ונתרוממתי"^יט — ובזה יש ב' או­פנים (ומדריגות):

א) התעסקות בדבר נעלה (כולל — בתורה) פועלת "רוממות" באדם, ולהיות שהתורה היא "יקרה. . מפנינים", ל­מעלה משאר הדברים הנעלים, לכן, ה­"רוממות" שעל ידי התורה היא למעלה משאר עניני "רוממות". ולפי זה, "כתר תורה" הוא באותו סוג וגדר של שאר ה"כתרים" אלא שהוא למעלה מהם.

ב) "כתר תורה" פועל "רוממות" שאין בערכה כלל בעולם, וזהו מה שארז"ל "מאן מלכי רבנן^כ. . דכתיב בי מלכים ימלוכו", שרק "רבנן" הם הם ה"מלכים" האמיתיים^כא. ולפי זה שאר ה"כתרים" אינם נחשבים כלל בערך "כתר תורה".

וכמבואר בתורה אור^כב במעלת עסק התורה על קיום המצות, שאדם המקיים מצוות הרי הוא "כעבד המקיים מצות ה­מלך ועושה דבריו", אבל בלימוד התורה באופן שמכוון לאמיתתה של תורה — דברי התורה הנלמדים הם דבר ה', דברי תורה שמוציא בפיו^כג הרי הם דברי ה', וכמ"ש "ואשים דברי בפיך^כד, דברי ממש כי דבר ה' זו הלכה^כה היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו".

וזהו שלימות הענין ד"כתר תורה", שהרוממות וה"מלכות" אינן שלו, אלא של התורה עצמה (המתגלית על ידו), ובלשון אדה"ז שם, ש"לכן נאמר על ה­תורה בי מלכים ימלוכו ואמרינן מאן מלכי רבנן. . כי להיותו בביטול אל דבר ה' ורצונו וחכמתו, ואינו תופס מקום מצד עצמו כלל, הנה דבר המלך הוא השלטון^כו והוא בחי' מלך שגוזר ואומר כו'".

ד. ויש לומר, שזהו תוכן החילוק בין שתי ההלכות ברמב"ם:

בהלכה הא' מדבר בפעולת עסק ה­תורה באדם שהיא בדומה לפעולת שאר דברים נעלים, שבאופן זה הרי כתר תורה הוא באותו סוג דכתר כהונה וכתר מלכות (שהמלך וכהן גדול מובדלים ונעלים משאר העם), עד שאפשרי קס"ד

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org