182

שהקב"ה מבקש מבנ"י "התעכבו לי מעט עוד כו' קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד", שבנ"י יהיו יחד עם הקב"ה "כדי שאהנה מכם" — הרי מובן, שבמשך כל יום זה נמצאים עם הקב"ה, ואין מקום ללון חוץ לירושלים.

[וע"פ המדרש אגדה מוטעם עוד יותר הקשר דחיוב לינה לפרשה זו (דקרבנות דרגל) — כי בקשת המקום באה בהמשך לקרבנות דז' ימי החג (שהם כנגד ע' אומות), שמבקש מבנ"י "עשו לי סעודה קטנה" — פר אחד איל אחד דיום השמיני (שכנגד ישראל)].

ו. והנה מב' הפירושים שברש"י כאן יש ללמוד גם בירור בחלק ההלכה שב­תורה.

ארז"ל^לה "שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב (פייס בפני עצמו זמן בפני עצמו רגל בפני עצמו כו')". והנה בפירוש "רגל בפני עצמו" מצינו כמה שיטות: במקום אחד בש"ס^לו פירש רש"י "שאין יושבין בסוכה", ובכ"מ בש"ס^לז פי' ש"אין שם חג הסוכות עליו"^לח. וה­רמב"ן^לט הרבה לתמוה על רש"י, וכ' דפי' רגל בפני עצמו היינו שמתחייב בו ב­ראי' וחגיגה ושמחה כרגל בפני עצמו, ולא מדין תשלומין דראשון, שגם אם הי' חיגר בראשון, דכה"ג פטור בשני וכו' כיון דהוי תשלומין דראשון, משא"כ ב­שמיני עצרת הוא מתחייב בראי' וחגיגה דהוי רגל בפני עצמו (וכן יש עוד פירו­שים בראשונים ב"רגל בפני עצמו"^מ).

אמנם לפי דברי רש"י כאן (בפירוש הראשון) דעצרת פירושו "עצורים ב­עשיית מלאכה" מתבאר הגדר ד"רגל בפני עצמו" באופן פשוט, שגדר איסור מלאכה שבו ודין רגל שבו אינו באותו גדר ודין רגל דסוכות, וכנ"ל.

ז. עד"ז יש ללמוד דבר חדש מפי­רוש השני שברש"י:

אף שלפום ריהטא נראה שפירוש זה מקורו בספרי^מא, הרי ע"פ הנ"ל מובן, דדין לינה בפי' רש"י עה"ת, וגדר לינה המבואר בספרי כאן (וכן בש"ס) שונים הם לגמרי.

דהנה בדין דטעון לינה יש ב' אופ­נים^מב, אי מפני הקרבנות שמביא, דקרבן טעון לינה בירושלים; או מחמת היו"ט, דמפני כבוד יו"ט^מג טעון לינה:

בספרי איתא שדין לינה הוא מפני הבאת הקרבן, כמפורש בהתחלת לשון הספרי "הרי שהביא קדשיו כו'", שמזה מובן דזה ש"עצרו הכתוב מלצאת" הוא מפני הבאת קדשיו.

[וסוף דברי הספרי "הואיל וזה קרוי מקרא קדש וזה קרוי מקרא קדש מה זה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org