180

אלא שפירוש זה בפ"ע אינו מספיק, דאי משום הא — אין הכתוב צריך לתאר את יום השמיני בשם "עצרת תהי' לכם", כדי ללמד שבנ"י צריכים להתעכב ב­שמע"צ בירושלים — כי בעצם הודעת התורה שישנו יום שמיני (בהמשך לחג הסוכות) ש(גם הוא חג האסור בעשיית מלאכה, ו)מביאים בו קרבנות ("והקרבתם גו'"), מובן כבר שביום זה מתעכבים ב­ירושלים, ומה נתוסף ע"י ההדגשה שנק' יום זה בשם "עצרת תהי' לכם"?

ולכן ממשיך רש"י "מלמד שטעון לינה", כלומר, השם "עצרת" מלמדנו דין חדש באופן ההעכבה, שאין השהיי' ב­ירושלים כמו בשאר ימות הרגל, אלא ש"טעון לינה" (שצריכים גם ללון בירו­שלים), משום שביום זה "עצורים מל­צאת".

ואולי י"ל הטעם שלא פירש רש"י זמן הלינה — כי מכיון שחיוב לינה נלמד ממ"ש "עצרת תהי' לכם", שביום זה "עצורים מלצאת", הרי מובן שזמנה של לינה זו הוא בליל שמיני דהרגל^ל (שהוא הנקרא "שמיני עצרת", ולא מוצאי יו"ט). וזהו החידוש בשמע"צ לגבי שאר רגלים, שבהם יכול (ע"פ פשש"מ) ללון בליל הרגל במק"א מחוץ לירושלים וכיו"ב, משא"כ בליל שמע"צ צריך ללון ב­ירושלים.

[ועפ"ז — לפרש"י, חיוב הלינה דפר­שתנו וחיוב הלינה דפ' ראה הם תרי לינה: דין לינה בפרשתנו הוא בליל שמיני עצרת, ואילו דין לינה הנאמר שם (לגבי יום א' דחג הפסח) הוא ב"ליל מוצאי יו"ט"].

וענין זה שייך שפיר לפ' קרבנות המוספים שבאים ברגלים, שהם קרבנות צבור הבאים עבור כלל ישראל ב­ביהמ"ק, ואשר לכן מתעכבים בני ישראל בירושלים בזמן זה^לא.

אבל פירוש זה, עם היות שמתאים יותר (מהפירוש הא') לכללות תוכן ה­פרשה, אבל מאידך קשה יותר להולמו בפשטות המשך כתוב זה — "עצרת תהי' לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" — דמה ענין חיוב לינה לענין איסור מלאכה? ונוסף לזה: לפירוש השני מבואר רק הטעם שגבי שמע"צ נאמר "עצרת תהי' לכם", אבל לא נתיישב — מדוע לא נאמר כאן (בטעם איסור מלאכה) "מקרא קודש". ולכן מביאו רש"י רק כפירוש שני.

ה. ועדיין אין הענין מחוור כל צרכו: שני הפירושים שברש"י מבארים רק במה הוא ההבדל בין שמע"צ לגבי שאר הרגלים (אם בזה שאיסור מלאכה שבו הוא רק בגדר "עצורים בעשיית מלאכה" או בזה ש"עצרו מלצאת. . טעון לינה"), אבל הא גופא טעמא בעי — מדוע באמת שונה יו"ט זה משאר כל הימים טובים?

וליישב זאת ממשיך רש"י "ומדרשו באגדה לפי כו' וכשבאין ללכת א"ל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org