יז. שכיר שנה
ו
והטעם דשכיר שנה וחדש דמי לקבלן, משום דבעל הבית אינו יכול לחזור בו שלא באונס, כבשכיר יום יוםתרח, ונמצא שמלאכת כל השנה והחדש היא קנויה לו ושלו היא, כמו בקבלן, לענין שכרו שלא יפסיד אם יהיה בעל הבית מוכרח לבטל. והיינו דוקא בשכיר למלאכה מיוחדת לעסוק בה תמיד כל הימים כל זמן שכירותו, דיש לומר בה שנעשה כאילו מסרה לו בקבלנות, דכמו שלהקבלן נקנית המלאכה במשיכת החפץ שהמלאכה נעשית בו כך להשכיר נקנית בדבור עד מלאת הימים, מאחר דשוין לענין שאין בעל הבית יכול לחזור בו מרצונו. אבל בשכיר לכל המלאכות שיצטרך, לא שייך כלל שהמלאכות קנויות לו לשכרו, מאחר שאין שכרו משתלם אלא לפי משך הזמן ולא לפי המלאכות כלל, אם כן אין המלאכות קנויות לו לשכרותרט, ושפיר מנעהו לנכרי בשבת (מהדו"ב רמג ד"ה וממוצא).
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- קבלנות ושכירות
- Id
- rh-vje74441
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.