תסד משנה יז, ב (עורות לעבדן ... כלים לכובס נכרי ... עם השמש). ירושלמי פ"א ה"ח (במה דברים אמורים בקיבולת, אבל בשכיר אסור). טור ושו"ע סי' רנב ס"ב (ומותר ליתן בגדיו לכובס נכרי ועורות לעבדן סמוך לחשיכה אם קצץ לו דמים).
תסה היינו שיש כאן ב' פרטים: א) שקיבל עליו לעשות כך וכך, שכיון שקיבל עליו לסיים כל המלאכה חשוב קבלן, אפילו משלם לו דבר קצוב בכל יום, כדלקמן סי"א. ב) שקצץ לו שכר כך וכך, שכיון ששכרם משתלם לפי סכום המלאכה שגומר חשוב קבלן, אף ששוכר אותו למספר ימים, כדלקמן ס"ו. וראה לקמן פי"ד ס"ה, אם גם כשהישראל אומר לו לעשות המלאכה בשבת דוקא נחשב קבלנות. ולקמן פי"ז ס"ב ואילך, אם קיבל עליו לגמור כל המלאכות הצריכות ביום זה, ומשלם לו בעד כל יום, מתי לא נפיק מתורת קבלן.
תסו שדוקא לענין עושה בפניו ולא קצץ, יש הפרש בין שלו לשל ישראל, כדלקמן פ"ל-לב. וכן לענין עושה בבית ישראל, כדלקמן פל"ח ס"ו.
תסז ב"י סי' רמד ד"ה ולענין היתר (לתת לו דבר ידוע בעד אריגת אמה אחת).
תסח משנה שם (עם השמש). רש"י שם (בעוד החמה זורחת). שדוקא לענין לא קצץ יש הפרש בין נותן לו סמוך לחשיכה לבין יכול לגומרה קודם השבת, ובין נותן לו בערב שבת לבין נותן לו ביום ד' או ה', כדלקמן פט"ו ס"א ואילך.
תסט אמנם בעושה על המקח, בעיר שרובו ישראל, אין מתירים מטעם זה, אף שגם שם עושה כדי לקבל שכרו, וכדלקמן פכ"ה ס"ד.
אבל אם הוא עושה בתורת קבלנותתסד , שקיבל עליו לעשות כך וכך בעד שכר כך וכךתסה , בין שעושה משלו בין שעושה משל הישראלתסו שנתן לו ממה לעשות המלאכה, כגון שנתן לו בגד לתפור וקצץ לו שכר, או שנתן לו חוטין לארוג לו בגד, בין שקיבל עליו לארוג כל הבגד בין שלא קיבל עליו כלל לארוג כל הבגד אלא שקצץ לו בעד כל אמה ואמה שיארוגתסז , מותר להניחו שיעשה כל מלאכתו בשבת. ואפילו לכתחלה מותר ליתן לו אפילו בערב שבת סמוך לחשיכהתסח , אף על פי שיודע שהנכרי יעשה בשבת, מכל מקום הנכרי אינו עושה בשביל טובת הישראל אלא בשביל עצמו למהר להשלים מלאכתו כדי לקבל שכרותסט (שוע"ר רמד, א).
תסד משנה יז, ב (עורות לעבדן ... כלים לכובס נכרי ... עם השמש). ירושלמי פ"א ה"ח (במה דברים אמורים בקיבולת, אבל בשכיר אסור). טור ושו"ע סי' רנב ס"ב (ומותר ליתן בגדיו לכובס נכרי ועורות לעבדן סמוך לחשיכה אם קצץ לו דמים).תסה היינו שיש כאן ב' פרטים: א) שקיבל עליו לעשות כך וכך, שכיון שקיבל עליו לסיים כל המלאכה חשוב קבלן, אפילו משלם לו דבר קצוב בכל יום, כדלקמן סי"א. ב) שקצץ לו שכר כך וכך, שכיון ששכרם משתלם לפי סכום המלאכה שגומר חשוב קבלן, אף ששוכר אותו למספר ימים, כדלקמן ס"ו. וראה לקמן פי"ד ס"ה, אם גם כשהישראל אומר לו לעשות המלאכה בשבת דוקא נחשב קבלנות. ולקמן פי"ז ס"ב ואילך, אם קיבל עליו לגמור כל המלאכות הצריכות ביום זה, ומשלם לו בעד כל יום, מתי לא נפיק מתורת קבלן.תסו שדוקא לענין עושה בפניו ולא קצץ, יש הפרש בין שלו לשל ישראל, כדלקמן פ"ל-לב. וכן לענין עושה בבית ישראל, כדלקמן פל"ח ס"ו.תסז ב"י סי' רמד ד"ה ולענין היתר (לתת לו דבר ידוע בעד אריגת אמה אחת).תסח משנה שם (עם השמש). רש"י שם (בעוד החמה זורחת). שדוקא לענין לא קצץ יש הפרש בין נותן לו סמוך לחשיכה לבין יכול לגומרה קודם השבת, ובין נותן לו בערב שבת לבין נותן לו ביום ד' או ה', כדלקמן פט"ו ס"א ואילך.תסט אמנם בעושה על המקח, בעיר שרובו ישראל, אין מתירים מטעם זה, אף שגם שם עושה כדי לקבל שכרו, וכדלקמן פכ"ה ס"ד.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org