ויש אומריםתרכד שאף ששכיר שנה לכל המלאכות לא חשוב קבלן, מכל מקום אין צריך למחות בו כשעושה מעצמו מלאכה בשבת, שהעושה מעצמו לא עביד אדעתא דישראל מסתמא, מאחר שלא אמר לו כלום, אלא אדעתא דנפשיה, דהיינו נכרי דעלמא שיודע שלא יפסידתרכה, ושפחה השכורה לשנהתרכו עושה המלאכה כדי להשלים קבלנותה שקבלה עליה לעבוד כל השנה בכל המלאכות הצריכות בבית. והיינו דוקא בדליכא אמירה דישראל כלל, אבל בדאיכא אמירה דישראל אמרינן דעביד אדעתא דישראל בשכיר שנהתרכז, שאינו מצפה לקבל שכר נוסף בעד מלאכה זו של שבת (מהדו"ב רמג ד"ה והכי נמי).