תרלד היא דעת ס' התרומה (דעה ג') דלעיל.
תרלה היא דעת הרא"ש וסיעתו, דלעיל פט"ו ס"ג וס"ו. אמנם לכאורה כל זה אינו שייך אלא לפי דעת רבנו בשו"ע, ששכיר שנה לכל המלאכות יש לו דין קבלנות לדברי הכל. ובקבלנות הרי יש מתירים בד' וה' אע"פ שלא קצץ. אמנם לפי מסקנתו במהדו"ב (שנתבארה לעיל בסעיפים הקודמים), שלדעת הרמב"ם וסיעתו, ולדעת מהר"ם מרוטנבורג וסיעתו, שכיר שנה לכל המלאכות דינו כשכיר יום, א"כ לכאורה לא שייך בזה היתר דעת האומרים שבד' וה' מותר אע"פ שלא קצץ.
ומכל מקום בד' וה' יש להתיר לשלוח אפילו שלא בעת הצורך, כיון שיש מתיריםתרלד בשכיר שנה שעושה מלאכה בשביל ישראל. ואע"פ שאין דבריהם עיקר, מכל מקום יש לצרף דבריהם לדברי האומריםתרלה שבד' וה' מותר לשלוח אגרת בכל ענין אע"פ שלא קצץ כלל ולסמוך על זה להקל לגמרי אף שלא בעת הצורך (שוע"ר שם).
תרלד היא דעת ס' התרומה (דעה ג') דלעיל.תרלה היא דעת הרא"ש וסיעתו, דלעיל פט"ו ס"ג וס"ו. אמנם לכאורה כל זה אינו שייך אלא לפי דעת רבנו בשו"ע, ששכיר שנה לכל המלאכות יש לו דין קבלנות לדברי הכל. ובקבלנות הרי יש מתירים בד' וה' אע"פ שלא קצץ. אמנם לפי מסקנתו במהדו"ב (שנתבארה לעיל בסעיפים הקודמים), שלדעת הרמב"ם וסיעתו, ולדעת מהר"ם מרוטנבורג וסיעתו, שכיר שנה לכל המלאכות דינו כשכיר יום, א"כ לכאורה לא שייך בזה היתר דעת האומרים שבד' וה' מותר אע"פ שלא קצץ.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org