רמ

במקורו בחי' ים עילאה עלמא דאתכסיא. משא"כ בעלמא דאתגליא בחי' ארץ ויבשה הם בבחי' ומשם יפרד כו'. ועמ"ש בת"א בד"ה אז ישיר משה ובנ"י מענין ים וארץ. וזהו אד' בם ממש. כנ"ל בענין ברואים שבים. ועד"ז ע"י מ"ת נאמר אנכי הוי' אלקיך. פי' אלקיך הוא* ג"כ ישר אל כמו מיכאל. מי כאל. ואף שנש"י הן ירדו בעלמא דאתגליא ובפרט בעשי' היותר נפרד. אך ע"י התורה נמשך בהם בחי' זו שיהי' הוי' אלקיך ממש. ולכן מרבה"ע אמר ג"כ ונתתי מטר ארצכם ונתתי עשב. והרי לא משה הוא הנותן מטר ע"פ ארץ כ"א הקב"ה אלא שזהו ע"ד שהמלאך אומר בי נשבעתי נאום ה' כו' וכנ"ל וזהו וידגו לרב בקרב הארץ. שבקרה הארץ עלמא דאתגליא יהי' בהם בחי' מדרגת דגים ונוי ימא שיהי' האלהות מאיר בהם ממש. וזהו אד' בם סיני בקדש. שכמו שאד' בם במלאכים כך סיני בקדש במ"ת שנאמר אנכי הוי' אלקיך. ואדרבה בנשמות ע"י מ"ת מאיר בחי' עליונה יותר הרבה מבמלאכים שבהם נאמר אד' בם מבחי' שם אד' אדנותו בהם והוא מבחי' מל'. והוא נק' היכל לבד לשם הי'. ולכן נכתב בשם הוי' ונק' בשם אד' והם אינן מקבלים מעצם שם הוי' כ"א משם אד'. אבל בישראל אנכי הוי' אלקיך שבחי' שם הוי' ממש מאיר בהם ע"ד ששם אד' מאיר במלאכים ולכן במקדש הי' נקרא השם ככתבו כו'. וכן ביאור בתורה אור בד"ה יביאו לבוש מל' בענין סיני בקדש כי תרכב על סוסיך שהוא המשכה עליונה יותר מבחי' רכב אלקים כו' כרוב קל כו' שהוא מבחי' אדם שם מ"ה ונמשך ממחי' אנפי זוטרי. אבל כי תרכב על סוסיך בא ההמשכה מבחי' שלמעלה מבחי' אדם והיינו ש' ס"ג ועמ"ש ע"פ טוב לחסות בהוי' מבטוח באדם. וזהו ענין אנכי הוי' אלקיך. ולכן ארז"ל בב"ב דע"ה עתידים צדיקים דיקראו על שמו של הקב"ה ופירש"י שיהי' שמם הוי' כמ"ש כל הנקרא בשמי וא"כ זה ששמו משותף בהן ממש. ועתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש. וכ"ז נמשך ע"י דבור אנכי ה' אלקיך:

(ט) וזהו שארז"ל במד"ר תחלת רות ע"פ שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלקים אלהיך אנכי. אע"פ שקראתי אתכם אלהים שנאמר אני אמרתי אלקים אתם תלים סי' פ"ב. אלקיך אנכי. דעו שאנכי על גביכם. עכ"ל. וכ"ה בילקוט פ' יתרו רמז רפ"ו הנ"ל. ועיין במד"ר ס"פ משפטים מענין אלקים אתם. כשם שאני חי וקיים כך בני כו' ע"ש שזה נמשך להם ע"י מ"ת שנמשך בהם עי"ז שם הוי' ממש. ועמ"ש בזה ע"פ אנכי הוי' אלקיך והעירותי ממ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן. ובד"ה שחורה אני ונאוה. דרוש השני. בענין ונאוה יותר מבנות ירושלים כו'. אמנם אלקיך אנכי. והיינו אנכי הוי' אלקיך. וי"ל כי ז"א נק' ישראל ושם עליות נש"י בבחי' לאשתאבא בגופא דמלכא שבת"ת מאיר הקו וחוט מאא"ס אכן א"א שהוא אנכי בחי' כתר הוא אלקיך אנכי גם לבחי' ז"א. כי והחכמה מאין תמצא. כמו בריאה יש מאין. וזהו ג"כ ענין קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כו'. והיינו פי' שאנכי על גביכם:

ב ברוך אד' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה ות"י בריך ה' כל יומא ויומא טעין לנא מוסיף פקודיא עלוי פקודיא (הג"ה וצ"ל הלא כתיב לא תוסיף על הדבר. וצ"ל מוסיף לנו שנבין דברי התורה כענין שמברין נותן התורה לשון הוה. ויותר י"ל ע"ד מ"ש החסיד הח"ה בהקדמת ספרו כי מה שאמר דוד הע"ה רחבה מצותך מאד אמרו על מצות הלבבות כי מצות האברים יש להן מספר ידוע כמו תרי"ג מצות. אך מצות הלבבות רבות מאד עד כי אין לתולדותיהן מספר כו'. ובשער חשבון הנפש חשבון כ"א כי רוב הענין כו' להעיר כו' וחשבון כ"ד. והיינו שהאדם צ"ל מהלך ולא לעמוד במדרגה אחת כמ"ש בד"ה אם בחקתי תלכו והכח לזה נמשך מלמעלה ע"י קיום

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org