סט, ב

והעין חלש בראי' והיד חלש בפעולה והרגל בהילוך כו' נמצ' שכלול במאכל כל חלקי פרטי החיות הללו ויוצא לגילוי לכאו"א לפי מדרגתו והיינו ע"י בישול הקיבה שמתבשל ומתעכל בו המאכל ונברר כל חלקים שבו ועולה הכל ללב ומשם יושלח לכל אבר לחזקו כפי מהותו הרי הקרבי' מחלקי' שפע החיות מן המאכל לכל האברי' בפרטות כמו שמחלק אדם שפע דבר מה כו' וא"כ ודאי מובן שמה שנמצא בחי' חיצוני' השפע שבמאכל ג"כ נשלח לחיצונית האברי' עד הפסולת הגס שבמאכל שאין הבישול מועיל להוצי' ממנו שום חיות לגוף אדרבה ע"י הבישול והעיכול נבדל לגמרי מהפנימי' ויוצא ונדחה לחוץ וזהו עיקר פעולת הקרבי' שנק' אצטומכא שנק' פעולה גשמי' שזהו מה שמבררי' ומחלקי' השפע כו' עד שהמובחר עולה ללב והיותר חיצוני נדחה לחוץ משא"כ הריאה והלב שלמעלה מחצר הכבד הוא למעלה מפעולה גשמי' זו שהרי בהם משכן רוח החיים שהוא רוחני לגמרי (ומה שהלב פליג לכל שייפין הוא מה שנעשה דם בחלל השמאלי מבירור המאכל וכה"ג) והדוגמא מכ"ז יובן למעלה במ"ש וכל קרבי כו' שיש מלאכי' שנקראים אצטומכא שמבררי' לשפע האלקי' וכמ"ש בזוהר ג' שליטין אינון לעילא מוח' ולבא וכבדא מוחא ולבא הוא בחי' רוח החיי' העליוני' שבלב אדם העליון דאצי' ובחי' חצר הכבד הוא המבדיל כו' ומשם ולמטה יש כח המבדיל השפע עליונה לכל האברים בין לפנימי' בין לחיצוני' כנ"ל במשל המאכל שכלול מכל כחות שעתיד למשך ממנו כו' וקרבי' עליוני' מחלקים ומבררי' לשלוח שפע לכ"א כפי מדרגתו דוק' כנ"ל עד היותר חיצוני' שבשפע נמשך לחיצוני' העולמו' שהן מקבלי' השמרים וזהו שורש כל תענוגי עוה"ז החומרי ולהבין איך יוכל להיו' שתענוגי העולם הזה נחשב רק מבחי' פסולת השפע העליונ' האלקי הנה יש להקדים הידוע בענין ג"ע הארץ שהוא בקו השוה וכבאר נלאו חכמי אוה"ע לידע מוצאו כי חפשו בכל כדור הארץ ולא נמצא שטח ארץ שנק' ג"ע ואם מפני להט החרב המתהפכת שסביב לג"ע הרי היו רואים אותו עכ"פ:

אך הענין הוא דקרקע

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org