סד, ד

כדבר מה הנזרע ולא בא לכלל רקבון ליקלט בבחי' אין האלקי לכך כל מה שיוסיף התפעלות יוסיף הגבהת וגסות הלב עד שנעש' להיפך כידוע ליודעי' ד"ז ברור גם בעובדי ה' בנשמתם האלקי ומכ"ש עובדי ה' בגופם הטבעי שדרכו בזה שהרי נק' רוח הבהמה ונק' גסה"ר ע"ש הגסות ממש כאכילה גסה שהרוח שבלב נעשה גס ובאופן זה יוכל להיות רקבון המפסיד לגמרי הנ"ל והוא בכיסוי עפר הגוף החומרי עליה כמו בהמשכ' תאות היתר ביותר מכפי המדה וכן בהמשכת נפשו בצרכי חיי גופו בהתקשרות יתירה במילי דעלמא אזי יפול הנופל הזה לגמרי והי' כלא הי' ממש כידוע דהיינו שאין ממנו תקוה להוציא פרי למעלה בשום עבודה שבלב וכמת יחשב אבל בחי' רקבון שע"י קליטה הנ"ל נהפוך הוא ממש מן הקצה לקצ' כי הנה רקבון זה הוא בחי' ביטול וכליון הישות והגסות לגמרי והוא במה שמאד צר לו ונבזה בעיניו נמאס ממש שקצה נפשו בחייו על אשר רחוק מאלקי' חיי' ויכל בהבל ימיו ואעפ"י שנפל לבבו מאוד ולא יוכל להגביה א"ע לעבו' שום עבודה שבלב (ער פולט ער קען זיך ניט אויף הייבין) אבל שפלות גדולה הזאת שנפשו כעפר ממש הרי כל בחי' אור אלקי' דנשמתו באה לבחי' אין וביטול לגמרי ובזה נפשט' כל בחי' הישו' וגסות שבה כחטה שנקלט' שנפשט' מגשמיו' ועול' למעל' בהעלא' מ"ן ואז יומשך בה בחי' אין האלקי להצמיח בתוס' רבה והוא מה שאנו רואים בזה שכל מה שיבא להתפעלו' אלקות בעבודה שבלב ומוח הכל היה בבחי' הביטול בתכלית שהוא ענין העדר הרגשת עצמו מכל וכל עד בחי' מ"ה בעצם ששם ישכון אור אלקי בתוס' גדול ובכל אשר יעשה יצמיח פרי למעלה ביחודים עליוני' בלי שיעור מפני שבבחי' אא"ס שבכח מ"ה העליון שורה בו וה' אתו בכל מעשיו ולזה באה נשמתו בבחי' זריעה וקליטה שתהיה הצמיחה למעל' בלי שיעור כו' עד שתקרא אחת היא יונתי לקבל מאח"פ ממש וכנ"ל בענין ארץ חפץ וד"ל.

(ועיקר ההפרש הוא שבקליט' הגשמית יורקב והרוחניות שהוא כח הצומח שבחטה יוכלל ברוחניות דכח הצומח שבארץ ונקרא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org