סו, ב

שנתברך במעשה ידיו בריוח הון רב מדי שנה ושנה עד שנעשה עושר גדול לאין שיעור בכסף וזהב וכל הון יקר באוצרות ומטמונים רבים כידוע שיוכל להיות הברכה בזה בבחי' א"ס ממש שהרי אין לו מספר קצוב שיכלה בו בהיותו מרויח לאין שיעור והפסק כלל כמו ביוסף דכתיב וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו שזהו לאין שיעור בהצלחה ובכל פרט כו' עד שנעשה עושר מופלג באין מספר לכסף וכן וילקט יוסף את כל הכסף שאסף וקיבץ באוצרות ומטמונים לאין שיעור וכ"ז דוקא באה מהצלחת המעשה וכמו וברכך בכל אשר תעשה דוקא ואמנם ברכה דהוספה וריבוי על גוף הקרן שפיזר במעשה אינו לפי ערך הקרן כלל וכלל כמו עד אלף אלפים פעמים כמוהו וגם הוא אינו בא בגבול ושיעור כלל לומר יכלה במספר זה (והנה אנו רואים שיש גבול וקצבה לפרנסה שהרי יש בחי' חותם ע"ז בר"ה וי"כ כמ"ש וחתמנו בספר פרנסה זה ירויח במעשה ידיו כך וכך ולא יותר וזה ירויח יותר כפי שנראה בבנ"א שינויים משנה לשנה שהברכה נמדדה לו בכל אשר הוא עושה שיותר מזה לא יצליח וגם העושר המופלג גם הוא ברכתו באה בשיעור כמו ויזרע יצחק וימצא מאה ולא יותר וכה"ג הענין הוא דאין זה מצד עצם הברכה שתוכל להיות לאין שיעור כלל כנ"ל רק שע"פ גזרת מאמר קו המדה בחי' ה"ג דחותם כידוע שמודד גם בבחי' הברכה שנקרא ספר פרנסה שיתברך כך וכך ולא יותר והוא החותם וד"ל) ומ"ש ויפרוץ האיש מאוד מאוד בלי שיעור ממש היינו למעלה משיעור ומדה שניתן בברכה דמעשה ידיו וזהו פלא גדול לכאורה דהרי מה שיש קצבה לפרנסתו הרי אנו רואים גבול בהצלחה שלא יצליח יותר אע"פ שעוסק הרבה בכל מיני מלאכה ויגיעה רבה לפי שניטל ממעשה זו וזולתה בכל אשר יעשה הצלחה יתירה רק כפי המדה הקצובה לו להתברך ואם היה עיקר הברכה רק מצד המעשה מטעם הנ"ל בפי' לעשות לתקן דע"י תיקון ובירור נתברך לאין שיעור למעלה ולמה יש שיעור וכליון לברכה זו הענין הוא מטעם חטא עה"ד

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org