קיז, ב

לה' לבדו שזהו ע"י מס"נ בפנימיות ומקור כל הרצונו' בבחי' יחידה כנ"ל שזהו הנקרא ישראל שר אל בחי' המקור והשרש של כל הרצונות המשתרר על כל הרצונות גם לאחר שכבר נמשכו ונתקשרו הטיב בתאוה רעה שיתעקרו משם מכל וכל כנ"ל ומכל שכן שבכחו להטות רצון לרצון שהרי אנו רואים שאם אין אדם חפץ באיזה רצון לדבר מה לא ירצה בו כלל ואם חפץ ורוצה ברצון זה אז ירצה ברצון זה הרי יש מושל בבחי' הטיית הרצון ברצון להטותו כפי שרוצה ואין זה אלא בבחי' מקור הרצון שבו תלוי אופן הטיית כל רצון לרצון כו' והנמשל מזה יובן למעלה שבאתדל"ת במס"נ בחי' מקור כל הטיית רצון לרצון כו' מעורר למעלה בבחי' רעוא דכל רעוין הנק' רצון הפשוט שבעצמו' אא"ס ממש שמשתרר להטות רצון לרצון שזהו להטות רצון פשוט במחשבה כללית הנ"ל מחדש לחדש מע"ב בכל יום באופן חדש ביחוד ה' אלקי' צלם ודמות שבמחשבה א' הנ"ל וכמ"ש כי שרית עם אלקי' כו' ולכך אין זה אלא ע"י העלאת מ"נ דק"ש דוקא וע"י ניצוץ האלקי הנקרא ישראל באמרו שמע ישראל למטה אז נעשה בחי' יחוד חדש במע"ב שהוא הוי' אלקינו שבעצמות עד למטה מטה כו':

(לד) ומעתה יש להבין מה שמבואר למעלה ענין מה שאמ' להם משה פ' ק"ש אחר שראה שלא פעל בקשתו בהמשכה תמידית מצד עצמות הרצון שלא ע"י העלאת מ"נ שזהו בחי' תורתו אומנתו הנ"ל נתייעץ בעצמו להביא לבנ"י למדרגה זו ע"י בחי' העלאת מ"ן דק"ש דוקא והגם שלכאורה אין בחי' העלאת מ"נ בעולם מגיע לשם כלל מטעם הנ"ל אבל ע"י העלאת מ"ן דק"ש שמע ישראל מעורר לבחי' עצמות הרצון הפשוט שבעצמו' ממש שירד מעצמו בתמידו' בלי הפסק כלל גם כשלא אכשר דרא לפרקים כו' וזה אינו אלא ע"י ק"ש בבחי' מס"נ הנ"ל שמעורר לבחי' עצמות הרצון להטות רצון מחדש במחשבה ורצון הכללי הנ"ל מטעם הנ"ל אבל גם ע"י התורה אע"פ ששרשה בבחי' עצמות הרצון הפשוט שקדמה לעולם כו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org