קט, ב

דאצילות מבחי' אותיו' וכלים דז"א שנחקק שם ה"ז כמו שנחקק בדבר נבדל מערך ומהות האצילו' אבל גם אותו האור דאצי' שנחקק שם מצד עצמו הרי הוא בבחי' האצילות דשם הוא בבחי' צלם וצורה העצמיו' משום דאיהו וגרמוהי ג"כ חד והן גם ל' כלים דז"א כו' מטעם הנ"ל וד"ל. וזהו שאמר ועל הכסא דמות כמראה אדם על בחי' כסא דבריאה עולם הנפרד דוקא שם ההארה דאצי' בבחי' דמות מפני הבדלת המסך שנתעלם עצם אור הקו להיות בבחי' יש ונפרד כו' אבל גם בחי' אדם זה שעל הכסא דבריאה מצד שרשו באצי' בבחי' כלים דז"א גם הוא אינו בבחי' דמות אלא בבחי' צלם כמ"ש נעשה אדם בצלמנו כו' כנ"ל וד"ל. וכל זה מפני שכל האצי' מראשו לסופו הוא בבחי' הארה עצמיו' מן המאציל ואינו בבחי' יש ודבר בפ"ע כלל וכלל כנ"ל אלא מיוחדים בעצמות המאציל בתכלית הביטול בבחי' מהות א' ממש וכמ"ש דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד ממש כמו אותיו' שבחותם עצמו כנ"ל ולזה הטעם כל ההמשכות והשפעות שבאצי' גם בריבוי ההשתלשלו' דבי"ע שבאצי' עד חיצוניו' הכלים דזו"נ הכל נמשך בבחי' צלם בבחי' הארה עצמית מאותיו' העצמיות כו' משא"כ בי"ע שהן בבחי' נפרד השפע באה שם בבחי' דמות שהוא דרך מסך ומסך דמסך כו' עד כמה פעמים כנ"ל וד"ל:

(כא) ולהבין זה בתוס' ביאור הנה אמרו בזוהר בכמה דוכתי על כללות ההשתלשלו' דע"ס דאצי' שנק' רזא דשמא קדישא כו' כמו ד' שמות ע"ב ס"ג כו' הרי החכמה בבחי' שם ע"ב במילוי יודין כו' וכה"ג כל האורות דאצי' הן רק בחי' שמות עצמות המאציל שנק' בהן ועל ידן כו' כמו עד"מ קריאת שם לאדם ראובן או שמעון דאע"פ שאין השם רק בחי' אותיו' לבד ואינן שייכים לגופו ומהותו של האדם מ"מ הרי כל גופו ומהותו נפנה לקוראו הרי מוכרח שיש מעצמיות נפשו חקיקת אור וחיות באותיו' שמו זה ע"כ הוא נפנה מיד לקוראו (וכמ"ש במ"א בענין ויקרא האדם שמות כו') והיינו להיות כי אותיו' שמו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org