Letter 6311

ב"ה, י"א סיון, תשי"ח

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מעש"ק, בו כותב הסברא לבקר במדינתו לפנים וכו'.

והנה בכלל מלפני זמן לא היו הצעות כאלו מתקבלים על דעתי בהנוגע להילודים במדינה ההיא, ז.א. מי שהי' איזה זמן נתינים שלהם, אבל לפי הידיעות שמתקבלות לאחרונה, וביחוד מאלו שעשו כנ"ל ובאים לשם לתקופה קצרה ביותר, לכאורה אין מקום לחשש, ולכן כדאי שיתראה עם מרו שי' שהוא יודע יותר פרטים מבקור אחיו שם בשבועות האחרונים, ובאם יהיו הידיעות בזה משביעות רצון, הנה ליתר שאת יציע הענין לפני שלשה מבנ"י מידידיו, ובכח הרבים יפסקו הענין לטוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט שגם מצוה כבוד בדבר כמו שכותב. ואולי כדאי יותר לנסוע לא בתור ב"כ מאיזה מפלגה שתהי', שאף שבהנוגע אליו זהו מעלה, אבל בהנוגע להנמצאים שם, צ"ע בזה, משא"כ כשנוסע כאיש פרטי. כן מובן שצריך לשאול את קרוביו שם באם נראה להם דבר הנסיעה בכלל.

אף שכבר כתבתי כו"כ פעמים אבל לא הגיע עדיין למספר המאה כדרז"ל, לכן שונה הנני עוה"פ, שמצער וגם מתמיה יחסו לענין שידוכין וכמ"ש בכגון דא לא', שגישה לכל הענין יכולה להיות בשני אופנים, א) שיש ברירה להן או ללאו, ועכ"פ לדחות לעוד זמן ועוד זמן, ובמילא בוחרים במה שנוח יותר, ב) שהדבר מוכרח להעשות ובהקדם, והבחירה היא רק בהנוגע באיזה אופן להגשים הדבר תיכף ממש. ואחרי בקשת סליחתו כנראה שהוחלט אצלו לע"ע האופן הראשון, ומזה באו כל ההסתבכות.

וכיון שז"ע באנו מחג השבועות זמן מתן תורתנו, עלי' נאמר חרות על הלוחות, א"ת חרות אלא חירות, חירות מכל ענינים המבלבלים, הנה יה"ר שיבשר טוב בטוב הנראה והנגלה בכל האמור.

בברכה לבשו"ט.

Kehot Publication Society · commercial